ארכיון הרשומות עם התג "single malt"

מזקקת מילק & האניהיום הושק בתל-אביב הסינגל-מאלט וויסקי הישראלי הראשון, ע"י מזקקת הוויסקי הראשונה בישראל, מזקקת מילק & האני.

כבר הרבה זמן שלא כתבתי כלום, אבל עכשיו הייתי חייב!
אז כן, ראשית אני חייב כאן גילוי נאות – אני חלק מצוות הייצור של מזקקת מילק & האני, עובד במזקקה מדצמבר 2013 ולמעשה, אני זיקקתי את הוויסקי (כן, וויסקי) שהפוסט הזה עליו.

 

קצת על הוויסקי:
כאמור, בדצמבר 2013 הצטרפתי לצוות של מזקקת מילק & האני ומיד התחלתי במלאכת הניסויים לגיבוש המתכון, סוגי לתת ושמרים שונים, מינונים ופעולת הזיקוק.
בבית אני מזקק כבר הרבה לפני כן ותמיד אהבתי להתנסות אבל זו הפעם הראשונה שזיקקתי במטרה לגבש מתכון, מוצר עתידי, וויסקי.
התזקיק, שזוקק זיקוק כפול בדוד נחושת בגודל 250 ליטר, על פני כשבועיים בכ- 10 זיקוקים שונים, נכנס אז, ב- 14/1/2014, לחבית עץ אלון אמריקאי חדשה בנפח 225 שקיבלה את המספר 2014-0001 ונכנסה להתיישן במחסן שלי בקיבוץ כשעוד היינו בשלב החיפושים למקום להקמת המזקקה.

בין לבין, מצאנו מקום למזקקה בתל-אביב, רכשנו ציוד, התחלנו וסיימנו שיפוצים, עשינו קמפיין אינדיגוגו מוצלח והקמנו מפעל, מזקקת וויסקי לתפארת.

את החבית נהגתי לבדוק מדי פעם, בעיקר כדי ללמוד על ההתפתחות של התזקיק, ההשפעה של האקלים בארץ ועוד. את התהליך ליווה ד"ר ג'ים סוואן (Dr. Jim Swan), שליווה את המזקקה והיווה עבורנו מקור ידע וניסיון עצום.

casks move האני

החבית הועברה מהמחסן בקיבוץ למזקקה בספטמבר 2016, אחרי שהחלטתי שהגיע הזמן להידוק הבקרה והמעקב עליה. אז, גם החלטתי להעביר את התזקיק, שהיה בערך בן שנתיים וחצי, לחבית X-Bourbon למטרת "עיגול טעמים", איזון הטעמים שהיו טיפה עוקצניים בגלל העץ החדש, והקניית טעמים מתוקים ועדינים יותר.

 

 

חבית 2014-0001, מזקקת מילק & האניב- 2/4/2017, כשהיא בת 3 שנים וחודשיים, החלטנו לבקבק את החבית ולמעשה ליצור את הסינגל-מאלט וויסקי הישראלי הראשון שהוא חלק מ"סדרת הניסויים", שהיוו המקור לגיבוש המתכון הסופי של הוויסקי שעתידה המזקקה להוציא במהלך שנת 2019.
391 בקבוקים בחוזק אלכוהולי של 46%.

 

 

רשמי טעימה:
מזקקת מילק & האני / הסינגל-מאלט וויסקי הישראלי הראשון, 46% אלכוהול. 449 ש"ח, 500 מ"ל
ריח: רמזים ללתת שעורה עם נגיעות תפוז, בשילוב עץ עדין, קינמון, לימון ומרציפן.
טעם: גוף קל, קליפות לימון ותפוז המלווים בחריפות עדינה של פלפל שחור. איזון מצויין בין פירותיות עדינה וחריפות.
פיניש: ארוכה ומעט חריפה, עם טעמי שוקולד מתמשכים ומאלטיות עדינה.
כללי: וויסקי קל לשתייה, איזון טוב בין מתיקות לחריפות עם סיומת ארוכה ונעימה.

הבקבוקים הראשונים, הממוספרים 1-100, יימכרו במכירה פומבית באתר WhiskyAuctioneer.com בין התאריכים 7-17/7/2017.
שאר הבקבוקים יימכרו בחנות המזקקה ובחנויות אלכוהול ברחבי הארץ.

 

נכון, מזקקים ביתיים כבר זיקקו וויסקי סינגל מאלט ישראלי. גם אני ביניהם וכמובן יש גם את חברי הטובים, האחים נמרוד ויותם רוזנבלט מעליית הגג שמזקקים דברים מדהימים, את בועז אלקיים מרמת הגולן ובטוח שעוד מזקקים טובים. אבל עוד לא עלה על המדפים וויסקי סינגל מאלט ישראלי, שלא רק יחידי סגולה זכו לטעום. ממש חבית מלאה בנפח מסחרי.

אז מה הלאה?
קודם כל – יש עוד מספר חביות שאני מניח שחלקן, לפחות עוד אחת, יבוקבקו לסינגל קאסקים נוספים ב"סדרת הניסויים" של המזקקה.
אחר כך, במהלך שנת 2019, נבקבק את ה- Founder's Edition, שבקבוקיה יישלחו לרוכשים היקרים של הקמפיין באתר אינדיגוגו. זו בעצם תהיה המהדורה הראשונה של המזקקה, שזוקקה בדודי הזיקוק בנפח מסחרי שפועלים במזקקה.
אבל אחר כך יהיה הדבר החשוב ביותר – יציאת הסדרה המסחרית הקבועה של וויסקי סינגל-מאלט ישראלי, איכותי בכל קנה מידה עולמי, שעליו אנחנו עמלים יום יום. וויסקי ישראלי שיהיה על המדפים בכל העולם, בכל זמן ולכל חפץ.

בנוסף, מתפתחת לה לאט לאט בישראל תעשיית וויסקי מרשימה כשעוד ועוד מזקקות נפתחות, ובעתיד הקרוב אנחנו צפויים לבקבוקי וויסקי סינגל מאלט בן 3 שנים של מזקקת פלטר ומזקקת רמת-הגולן. ישנן עוד מזקקות שנפתחו לאחרונה, ברמת הגולן ובכרכור. כן ירבו!
כולי תקווה שתעשיית הוויסקי הישראלי תגדל ותתפתח. בטוח שאפשר לייצר כאן תרבות וויסקי מדהימה!

דהקדשה
ממש צר לי על כך שד"ר ג'ים סוואן, שנפטר בחודש פברואר השנה, לא זכה לראות את הוויסקי הראשון שיוצא מהמזקקה ואני בטוח שהוא היה מרוצה מהתוצאה.
למדתי ממנו הרבה מאוד והיתה לי הזכות לעבוד עם מישהו בקנה מידה שלו בעולם הוויסקי.
אני מקדיש את הכוסית הראשונה לו.

לעוד רגעים מרגשים ולעוד הרבה וויסקי ישראלי איכותי!

לחיים!

 

קרדיט תמונות הדמייה: קרדיט: פלאן בי קריאייטיב

Tomintoul Distillery Logoמזקקת טומינטול הוקמה בשנת 1964 והיא ממוקמת בעמק גלנליווט, בעיר באלינדאלוך (Ballindalloch) ששוכנת כעשרים קילומטרים דרום מערבית מדאפטאון, בירת איזור הספייסייד. פירוש השם בגאלית הוא: הגבעה הקטנה מן האסם.

המזקקה, שעברה מאז הקמתה כמה ידיים ואף הייתה בבעלות אחד התאגידים הגדולים ביותר בשנות ה- 80 בבריטניה, לונרו, ויותר מאוחר עברה לבעלות תאגיד וויט אנד מקאיי (Whyte & mackay), הוקמה במקור ע"י שני סוחרי וויסקי ומשנת 2000 ועד היום הינה בבעלות תאגיד אנגוס-דאנדי (Angus Dundee), שהוא אחד מייצואני הבלנדד וויסקי הגדולים בסקוטלנד ובבעלותו גם מזקקת גלנקדאם (Glencadam).

בנוסף לפעולת הזיקוק וטיפוח סדרת הסינגל מאלט של המזקקה, בשטחה של טומינטול שוכן גם מרכז הערבוב של התאגיד, בו מעורבבים הוויסקים באמצעות 14 מיכלי ערבוב ענקיים בני 100,000 ליטרים כ"א, לבלנדים שמשווקים ברחבי אירופה.

במזקקה 2 זוגות דודי זיקוק אשר מסוגלים לייצר כ- 3.3 מליון ליטרים של וויסקי בשנה והיא מייצרת את המקסימום שהיא מסוגלת לייצר. החביות מאוחסנות בשישה מחסנים המכילים כ- 110,000 חביות בסה"כ.

הלתת שבשימוש מעושן לרמת עישון קלה, אך למשך 3 שבועות בכל שנה משתמשים שם בלתת מעושן מאוד (כ- 55 PPM), אשר ישמש במשך השנה למהדורות המעושנות של המזקקה ושל התאגיד.

בשנים האחרונות מושקעים ע"י המזקקה מאמצים רבים בכדי לקדם את טומינטול כסינגל מאלט. המבחר הקבוע בסדרה כולל וויסקים בני 10, 14, 16 ו- 21 שנה ומהדורות מעושנות שנקראות "פיטי טאנג" (Peaty Tang), שהיא ערבוב של טומינטול מעושן בן 4-5 שנים וטומינטול לא מעושן בן 8 שנים ו -אולד באלאנטרואן (Old Ballantruan). קיימות גם מהדורות מוגבלות של 12 שנה פורט פיניש, 12 שנה שרי אולורוסו פיניש, 33 שנה ו- וינטג' 1976.

המחירים הוגנים מאוד ונעים בין כ- 190 ש"ח לפיטי טאנג, 215 ש"ח ל- 10 שנים ועד ל- 515 ש"ח ל- 21 שנה ו- 1400 ש"ח לוויסקי בן 33 שנה.

20140625_154146

רשמי טעימה:

Tomintoul 10טומינטול 10 שנה, 40% אלכוהול. כ- 210 ש"ח
ריח: וניל עדין, זכר לעץ ולאגוזי מלך.
טעם: גוף בינוני. טעם מתקתק מאוד, ונילי, סוכר שרוף ודבש, מאלטי מאוד.
פיניש: ארוך מאוד, מתקתק.
כללי: וויסקי מאוד עדין ומאוזן היטב, לא מורכב מדי, תמורה מצויינת למחיר.

Tomintoul 14טומינטול 14 שנה, 46% אלכוהול. כ- 320 ש"ח
ריח: פירותי, מתקתק ועדין. נגיעות לימון.
טעם: גוף בינוני. מאלטי מאוד, טעם מתקתק של וניל ודבש. טיפה פירותי. מליחות קלה מורגשת.
פיניש: בינוני, טיפה חריף ומאוד יבש.
כללי: הוויסקי הטוב ביותר לטעמי בסדרה, מורכב מאוד ומהנה.

Tomintoul 12 Portטומינטול 12 שנה פורט פיניש, 46% אלכוהול. כ- 310 ש"ח
ריח: עדין מאוד, פירותי.
טעם: גוף מלא. מתקתק ופירותי, מפתיע לטובה.
פיניש: ארוך, פירותי ויבש.
כללי: וויסקי טוב, הפיניש עושה לו ממש טוב – לאוהבי הוויסקי המתקתק / פירותי.

Tomintoul 12 Sherryטומינטול 12 שנה שרי פיניש, 46% אלכוהול. כ- 275 ש"ח
ריח: עדין מאוד אך קשה שלא להבחין בריח השרי המתקתק.
טעם: גוף בינוני. חרפרפות עדינה. טעם מודגש של פירות טרופיים, אוכמניות.
פיניש: בינוני, קצת יבש, מתקתק.
כללי: וויסקי שנותן תמורה נפלאה למחיר, לחובבי השרי.

Tomintoul Peaty Tangטומינטול פיטי טאנג, 40% אלכוהול. כ- 190 ש"ח
ריח: עשן כבולי נפלא. קצת של גומי. זכר לריחות פירותיים.
טעם: שילוב נחמד מאוד של מאלטיות עם עשן ופירות יבשים. עשיר ומורכב מאוד.
פיניש: ארוך מאוד, פירותי מאוד. העשן נעלם מהר.
כללי: וויסקי נפלא, מומלץ מאוד לחובבי העשן שמאסו בלהרגיש רק עשן בפה ומחפשים קצת מורכבות טעמים. מחיר מצויין.

Tomintoul 21טומינטול 21, 40% אלכוהול. כ- 515 ש"ח
ריח: מתוק מאוד, קצת ונילי מדי עבורי.
טעם: עשיר וקרמי, עם גוף מלא ומתוק מאוד. דבש ווניל, הרבה עץ (21 שנה…) ומאלט ומעט ספייסי.
פיניש: קצר, פירותי מאוד, פירות יבשים מורגשים מאוד.
כללי: וויסקי מבוגר שלטעמי שהה קצת יותר מדי בחבית. מצד אחד הוא מקבל מרקם קרמי וכבד שאני מאוד אוהב אבל מצד שני יותר מדי עץ.

Tomintoul 33טומינטול 33, 43% אלכוהול. כ- 1400 ש"ח
ריח: ספייסי במקצת, ריח מודגש של פירות יבשים. וניל ודבש.
טעם: גוף מלא, מרוכז מאוד. מרקם נחמד, מרוכז מאוד, קטיפתי. טעמים פירותיים חזקים ומרוכזים (תפוזים), וניל, דבש, קצת ספייסי.
פיניש: בינוני, רוב הטעמים נעלמים מהר מאוד ואז מורגש מאוד העץ בפיניש.
כללי: סה"כ מחיר נחמד לוויסקי בן 33, התמורה טובה. אהבתי שטעם העץ (שאני פחות אוהב) לא כ"כ מורגש בגלל הריכוז של הטעמים הפירותיים והמתקתקים ומופיע רק בפיניש.

סה"כ מזקקה נחמדה עם וויסקים טובים ובמחירים סבירים ביותר. אהבתי יותר את הגרסאות הצעירות, עד 14 שנה שלה. בגרסאות המבוגרות יותר המחירים אמנם טובים מאוד יחסית אבל הביצועים טובים פחות לטעמי.

glenfarclasהרבה זמן חיכיתי לרגע שבו אחד מיבואני הוויסקי יחליט לייבא וויסקים מאחת המזקקות המעניינות והמוערכות ביותר בתעשיית הוויסקי: גלנפרקלס (Glenfarclas).
פירוש השם הוא: Valley of green grassland, עמק העשב הירוק.

אז עכשיו זה קורה! חברת שקד הודיעה לאחרונה כי היא מצרפת את המזקקה למגוון המותגים המיובאים על ידה.

גלנפרקלס קיבלה את רשיון הזיקוק שלה עוד ב- 1836, כאשר הייתה בבעלותו של רוברט האיי. בשנת 1865 נפטר רוברט האיי והמזקקה נרכשת ע"י ג'ון גרנט (John Grant) ובנו תמורת סכום של 511.19£. עד היום היא מוחזקת על ידי צאצאיהם, בני הדור החמישי והשישי במזקקה, מה שהופך אותה לאחת המזקקות האחרונות בתעשיית הוויסקי שעוד מוחזקת בבעלות משפחתית ולא על ידי תאגיד גדול.

the grant family

המזקקה נמצאת בעמק גלנליווט שבלב איזור הספייסיד (Speyside), כן – זה שעל שמו נקראת המזקקה המוכרת… זו גם הסיבה שעד לפני שני עשורים המילה Glenlivet עוד הופיעה על תוויות הוויסקי, כמו על תוויות עוד וויסקים ממזקקות ששוכנות מהעמק.

את השעורה הפסיקו להלתית במזקקה בשנת 1975 ומאז הם קונים לתת לפי מאפיינים ספציפיים מאחד מספקי הלתת המצויים בסקוטלנד, כשלא כל השעורה היא סקוטית, משום שבשל הביקוש הגדול לשעורה במדינה יש מחסור תמידי בשעורה סקוטית.

במזקקה שלושה זוגות של דודי זיקוק שהם בין הגדולים כיום בתעשיית הוויסקי, המייצרים כ- 3,400,000 ליטרים של אלכוהול בשנה. הדודים מחוממים באש ישירה ולא בקיטור כפי שנהוג כיום ברוב המזקקות.

עוד נתון מעניין הוא, שבניגוד לרוב המזקקות שהעבירו את יישון החביות שלהן לאיזור גלזגו, בגלנפרקלס מתעקשים ליישן עד היום את כל הוויסקי, כ- 52,000 חביות, במזקקה עצמה ורק בשנה האחרונה בנו שם עוד 4 מחסני חביות חדשים.
רוב החביות במזקקה הן חביות שרי אולורוסו ושאר החביות הן חביות ששימשו לבורבון ועברו מחזור יישון אחד לפחות של וויסקי סקוטי.

במחסני המזקקה חביות רבות עם ותק יישון גבוה, מה שמאפשר לה להוציא מהדורות רבות בנות 30 שנה ומעלה וכן מגוון רחב של וויסקים מחביות בודדות (Single Casks) ומהדורות מיוחדות, וכל זאת תוך כדי שמירה על מחירים סבירים והוגנים.

לכבוד תחילת הייבוא של המזקקה לארץ, הגיע רוברט רנסום (Robert Ransom), אחראי השיווק והמכירות של המזקקה, לארץ וערך אירוע טעימות בחנות דרך היין.

20131204_171101_החשמונאים

המותגים שייובאו לארץ הם: 8 שנים, 10, 12, 15, 21 ו- 105 (מהדורת 10 שנים בחוזק חבית).
כל הוויסקים של המזקקה לא נצבעים בקרמל ולא מסוננים סינון קר (Chill-Filtering), עם זאת – הוויסקים מעל 15 שנה מבוקבקים בבקבוקים כהים, בשל הקושי לשמור על עקביות בצבע בערבוב וויסקים ישנים.

רשמי הטעימה:

glenfarclas-8-year-oldגלנפרקלס 8 שנים, 40% אלכוהול. שליש מהחביות הן חביות שרי, השאר חביות X-בורבון. 240 ש"ח
ריח: מאלטי עדין, פירותי ופרחוני עם זכר לדבש.
טעם: רך ועגול להפליא, לא צפוי לוויסקי בן 8. טעם שרי עדין עם מתיקות נחמדה. גוף קל.
פיניש: בינוני ויבש עם חרפרפות קלילה ועדינה.
כללי: וויסקי מאוד נחמד ותמורה מאוד טובה למחיר. עדין וכיף, לא מורכב יותר מדי.

glenfarclas-10-year-old

גלנפרקלס 10 שנים, 40% אלכוהול. 2/3 מהחביות הן חביות שרי. 290 ש"ח
ריח: מתוק, ממש דבש, מאלטי. הרבה זכר לשרי.
טעם: טיפה עשן מורגש, שילוב מאוזן וטוב בין מתקתקות לשרי ומאלטיות. טיפה זכר לקינמון ווניל. גוף בינוני.
פיניש: ארוך של עץ שרי. פירותי.
כללי: וויסקי מאוד נחמד לחובבי השרי. רך ועדין.

glenfarclas-12-year-oldגלנפרקלס 12 שנים, 43% אלכוהול. 2/3 מהחביות הן חביות שרי. הוויסקי הנמכר בעולם בקטגוריה שלו. 320 ש"ח
ריח: רך ומעודן. עשן עדין ביותר מורגש. נגיעות דבש ושרי.
טעם: שרי אולורוסו מורגש טוב. נגיעות דבש ומאלט בשילוב נחמד של עשן עדין. גוף בינוני.
פיניש: ארוך וטעים, מאופיין בעיקר ביובש ו"ספייסיות" של שרי. טעם גומי עדין מורגש.
כללי: אולי הוויסקי שמאפיין את המזקקה באופן הטוב ביותר. דוגמא מצויינת לוויסקי ספייסייד קלאסי. מומלץ! תמורה מדהימה למחיר.

glenfarclas-15-year-oldגלנפרקלס 15 שנים, 46% אלכוהול. 2/3 מהחביות הן חביות שרי.  440 ש"ח
ריח: עוצמתי ומורכב מאוד. שרי מורגש היטב בשילוב עדין של דבש ופירות יבשים.
טעם: מאוזן מאוד. גוף מלא. שוקולד, דבש, שילוב מצויין של שרי, עשן, מתיקות ועץ.
פיניש: ארוך ויבש. טעמי שוקולד נשארים לאורך זמן וכמובן שגם השרי מורגש.
כללי: הפייבוריט שלי בטעימה אם כי אני לא יכול להגיד שהוא נותן את התמורה הטובה ביותר למחיר. וויסקי מורכב ומאוזן היטב.

glenfarclas-21-year-oldגלנפרקלס 21 שנים, 43% אלכוהול. רק מחביות שרי שמולאו בפעם השנייה.  630 ש"ח
ריח: פרחוני ופירותי עם נגיעות לימון. שרי הרבה פחות מורגש מהביטויים הקודמים. עשן עדין.
טעם: גוף מלא מאוד, מתקתק. נגיעות עשן, לימון ושרי.
פיניש: ארוך ולא מרגיש כמו וויסקי בן 21 משום שהעץ לא בא כ"כ לידי ביטוי. שוקולדי.
כללי: אחד הטובים לדעתי בקטגוריית הגיל הזו בשל העובדה שהעץ (החבית) לא כל-כך מורגש וזה נותן יותר ביטוי למורכבות של הוויסקי. עדין ורך. וויסקי טוב.

glenfarclas-105גלנפרקלס 105 10 שנים, 60% אלכוהול. אותו ערבוב של ה- 10 שנים, רק בחוזק חבית.  440 ש"ח
ריח: שרי חזק. שוקולד וקפה. עץ מורגש.
טעם: גוף מלא. טעמי וניל ועץ מורגשים היטב בשילוב עם שרי וטעמי אגוזים.
פיניש: שוקולדי מאוד. ממש כאילו נגסתי בקוביית שוקולד רכה וקרמית. עשן עדין בשילוב אגוזים.
כללי: וויסקי מורכב וטוב. מתפתח בפה ונהיה מעניין מרגע לרגע.

לסיום הפתיע אותנו רוברט בשלוש מהדורות שלא ייובאו כרגע לארץ, אבל עדיין נעים מאוד להכיר…

glenfarclas-heritageגלנפרקלס Heritage (הריטייג'), 40% אלכוהול.
ריח: רך ועדין, נגיעות וניל, מתקתק.
טעם: מתוק ונחמד. טעמי וניל ודבש. גוף קל.
פיניש: קצר מאוד, כמעט בלתי מורגש. קצת מאכזב…
כללי: השרי כאן לא בא לידי ביטוי, בניגוד לשאר הוויסקים שטעמנו מהמזקקה. וויסקי קליל ונגיש, תמורה טובה למחיר (יכול להיות שיגיע לארץ בכמות מצומצמת, אמור לעלות כ- 200 ש"ח)

glenfarclas-25-year-oldגלנפרקלס 25 שנים, 43% אלכוהול.
ריח: קצת טאנינים של עץ מורגשים, שרי בשילוב לא מבוטל של עשן, קפה ודבש. מורכב מאוד.
טעם: גוף מלא. שרי ועץ עדין מורגשים בשילוב עדין של עשן.
פיניש: ארוך ויבש מאוד. שוקולד ועץ.
כללי: וויסקי מורכב ועשיר בטעמים. בגיל הזה כבר מרגישים די הרבה עץ ואני לא כ"כ אוהב את זה.

glenfarclas-40-year-oldגלנפרקלס 40 שנים, 46% אלכוהול. מהדורת 2010.
ריח: מורכב. טעמי עץ ושוקולד ניכרים.
טעם: גוף מלא וקרמי. וויסקי סמיך מאוד שהעץ ניכר בו. טעמים חזקים של שוקולד וקפה בשילוב עדין של פירות הדר.
פיניש: בינוני, שוקולד מריר מורגש.
כללי: לא כל יום יוצא לטעום וויסקי בן 40 שנה. אחד הוויסקים המבוגרים הטובים שטעמתי, מורכב וסמיך. אין תלונות…

סה"כ יש למה לצפות… וויסקים טובים, במיוחד לחובבי השרי, והכי חשוב – מחירים נוחים!

אני מודה שתמיד נמשכתי למקומות הכי נידחים, שכוחי אל, כאלו שלוקח כמה ימים להגיע אליהם. ובכל מה שקשור לוויסקי זה הוכיח את עצמו – המזקקות הכי נידחות הן גם הכי מעניינות, הכי חוויתיות ובעלי הבית מארחים בהן הכי טוב!

Abhainn Dearg Distilleryכזו היא מזקקת אבאן ג'ארג (Abhainn Dearg). מזקקה קטנה שנמצאת הכי רחוק שאפשר בסקוטלנד – צפונית-מערבית מהאי סקיי (Skye) בו שוכנת מזקקת טליסקר, על אחד האיים שבקבוצת האיים ההיברידיים הנקרא "האי לואיס" (Isle of Lewis), בעיר קטנה בשם קארניש (Carnish).

משמעות השם Abhainn Dearg היא "הנהר האדום" בשפה הגאלית.

המזקקה, שהוקמה בשנת 2007 והחלה לזקק כשנה לאחר מכן, היא היחידה שפועלת באופן חוקי ומסחרי בקבוצת האיים הזו מאז שנת 1840, שבה נסגרה המזקקה האחרונה שהייתה על האי לאחר כ- 10 שנות פעילות. היא נחשבת לאחת הקטנות בסקוטלנד עם יכולת זיקוק שנתית של כ- 25,000 ליטרים בלבד.
ישנם על האי עוד כמה מזקקים שפועלים באופן מחתרתי ובכלל – ההיסטוריה של הזיקוק באי הזה כוללת שנים רבות של בריחה מהחוק וזיקוק לא חוקי ואחת המטרות של מקים המזקקה, מארק טייבורן (Mark Tayburn) היא לשמר את האופי של הזיקוק ה"לא חוקי" במזקקה חוקית, כמה שיותר קרוב למה שעשו אבות אבותיו על האי.

מפה של סקוטלנד:
הסיכה הכחולה משמאל למעלה היא מזקקת אבאן ג'ארג. האדומה – מזקקת טליסקר שעל האי סקיי.

המזקקה ממוקמת סמוך לחוף של האוקיינוס האטלנטי באולם עבודה אחד בו מתבצע כל תהליך הכנת הוויסקי.
2 מיכלי מאש עשויים נירוסטה, בני 2000 ליטרים כ"א ו- 2 מיכלי תסיסה בני 7000 ליטר כ"א, עשויים מעץ אשוח מוצבים בכניסה לאולם, אך את העיניים תופסים כבר מההתחלה שני דודי הזיקוק המיוחדים שניצבים להם בקצהו השני של האולם ולא נראים בכלל כמו דודי הזיקוק הסטנדרטיים. הדוד של הזיקוק הראשון, ה- Wash Still, בנפח 2200 ליטר ודוד הספיריט, של הזיקוק השני, קצת יותר קטן. משני הדודים יוצא צינור עיבוי צר וגבוה שנכנס לתוך שני מיכלי עיבוי עשויים עץ, בני 2000 ליטר כ"א.

Abhainn Dearg Stills  Abhainn Dearg Washbacks

הדודים, לדברי בעל המזקקה, הם רפליקות מדוייקות, אך גדולות יותר, של אחד מדודי הזיקוק הלא חוקיים שפעלו עד לא מזמן על האי.

דוד נוסף בן כ- 80 ליטר, שהושאר בפתח המזקקה ע"י אלמוני, נמצא בשימוש לעיתים רחוקות יותר לאחר שהושג עבורו אישור מיוחד לזיקוק באופן חוקי. המאש בדוד הזה, שלא כמו בשני דודי הזיקוק הגדולים, מחומם בלהבה ישירה מתחת לדוד אשר יוצרת בסופו של דבר ספיריט בעל אופי שונה.

האיים ההיברידיים הם מקום מדהים לטיול וביקור במזקקה המעניינת הזו יהווה תוספת נחמדה לטיול.

הוויסקי הראשון שיצא מהמזקקה הוא וויסקי בן 3 שנים במהדורה מוגבלת. בהמשך מתכוונים במזקקה להוציא עוד כמה מהדורות מוגבלות של וויסקים צעירים עד שיגיעו ל- 8-10 שנות יישון ואז יישארו עם מותג קבוע.

רשמי הטעימה:

Abhainn Dearg 3yoאבאן ג'ארג 3 שנים Abhainn Dearg 3yo, חוזק 46% אלכוהול.
ריח: מאוד מאלטי, זכר לג'ינג'ר. ריחות קלויים גם עולים טיפה. אין כמעט זכר לוניל, מה שמראה על גילו הצעיר של הוויסקי וההשפעה המועטה שהייתה לחבית עד כה.
טעם: שילוב מעניין של מתיקות (דבש) וחריפות (פלפל שחור), גוף מאוד מלא, שומני מאוד ויורד חלק. מרגיש יותר מבוגר מוויסקי בן 3.
פיניש: קצר. המתיקות מורגשת בעיקר.
כללי: עדיין וויסקי צעיר מאוד וניכר כי השפעת החביות עדיין לא מספיקה. זה גורם למאלטיות מאוד גבוהה ואילו טעמי הוניל שבד"כ מופיעים בשימוש בחביות אקס-בורבון, עדיין לא התפתחו מספיק. עם זאת – הוויסקי מרגיש מבוגר יותר מ- 3 שנות יישון וקל מאוד לשתייה.
במחיר של 150£ – מאוד יקר ועדיין לא מומלץ. אם בכל זאת אתם רוצים להזמין, אפשר לעשות את זה דרך האתר הזה ששולח לישראל.

נחכה לראות מה יהיה במהדורה של 5 שנים… בטוח שזה יהיה יותר טוב.

צהרי יום שישי ואני עושה את הדרך דרומה אל החום התל-אביבי, לאירוע הטעימות השלישי שמארגן תומר (מהבלוג עד הטיפה האחרונה) בנורמה ג'ין. כמו באירועים הקודמים של גלנפידיך ושל המזקקות גלנקדאם וטומינטול, גם באירוע הזה של מזקקת בלוויני (Balvenie), המחיר נשאר שפוי ביותר (120 ש"ח), מחיר מצחיק ביחס לוויסקים הנטעמים.

555802_4307970499020_1431777936_n

החבר'ה – חובבי וויסקי ואלכוהול שממתינים בסבלנות ללגום ארבעה ממותגי מזקקת בלוויני ועוד יין שרי ויין פורט.

Balvenie Logoמזקקת בלוויני הוקמה בשנת 1892 ע"י וויליאם גרנט ובתחילה נקראה "מזקקת גלן גורדון" (Glen Gordon Distillery). למעשה – הוא לא התכוון בכלל להקים אותה כי אם כוונתו הייתה דווקא לקנות את השטח שבסמוך למזקקה הראשונה שבנה, הלא היא גלנפידיך, בכדי להגן על מקור המים שלה – מעיין רובי דאב (Robbie Dubh Spring). בבואו לבנק לבקש הלוואה לקניית השטח שאל אותו הפקיד לשם מה הוא זקוק לה? – והתשובה היחידה שהוא מצא הייתה: "להקמת מזקקה נוספת". וכך – ארבע שנים לאחר שהקים את מזקקת גלנפידיך, הוא החל לעבוד על מזקקת בלוויני.
חלק מהציוד של המזקקה החדשה נקנה ממזקקות אחרות כגון לגבולין (דודי הזיקוק) וגלן-אלבין.

מזקקת בלוויני היא אחת מ-6 המזקקות האחרונות שעדיין מבצעות ליתות של חלק מהשעורה (בערך 5% מהתצרוכת) במזקקה עצמה והשאיפה שלהם היא להגדיל את הכמות. בתהליך ההלתתה מיובשת השעורה למשך 6 השעות הראשונות בעזרת עשן כבול, מה שמביא אותה לרמת פנולים של כ- 5ppm.
אבל הדבר היפה באמת הוא לאו דווקא הליתות, אלא העובדה שהמזקקה מגדלת את השעורה בשדה הסמוך לה, דבר שכבר באמת נדיר למצוא במפת המזקקות בסקוטלנד.

במזקקה תשעה מיכלי תסיסה מעץ ועוד חמישה מנירוסטה ו- 11 דודי זיקוק, חמישה מהם לזיקוק ראשון (Wash Stills) ושישה לזיקוק השני (Spirit Stills). הדודים מחולקים לשני אולמות זיקוק נפרדים החל משנת 2008, כאשר המזקקה הורחבה.

הביקבוק העצמאי הראשון של המזקקה יצא לשוק בשנת 1973 וכיום כולל המבחר הקבוע שלה שני וויסקים בני 12 שנה (Signature Reserve, DoubleWood), וויסקי בן 15 שנה סינגל בארל, בלוויני 17 בפיניש חביות שיושן בהן וויסקי כבולי, בלוויני 21 פורט ווד, ובלוויני 30 שנה.

עד היום המזקקה עוד שייכת למשפחת גרנט, שהם הבעלים של שתי מזקקות נוספות: גלנפידיך (Glenfiddich) וקינינווי (Kininvie). כולם נמצאות בעיר דאפטאון שבספייסייד.
מי שמחפש וויסקי מעניין ופחות מוכר מבית משפחת גרנט, יכול לטעום את הבלנדד מאלט מאנקי שולדר (Monkey Shoulder), שהוא העצם ערבוב של סינגל מאלטים משלושת המזקקות שבבעלות המשפחה.

417746_4307967498945_1504998613_n 295386_4307980019258_75269333_n 553243_4307981259289_693691303_n

ובחזרה לאירוע הטעימות – האירוע לווה בהסברים של תומר על המזקקה ועל הוויסקים וכן בשתי כוסות של יינות מחוזקים, הראשונה: יין שרי DrySack, Solera Especial 15 – יין שרי אולורוסו שמיושן 15 שנה בשיטת הסולרה, בעל ריח חזק של פירות יבשים, שזיפים ואגוזים ובעל טעם מתקתק מאוד, מזכיר קרמל שרוף, ואגוזים. היין הובא להמחשת הטעם האופייני לשרי מכיוון שהבלוויני 12 דאבל ווד מקבל פיניש בחביות של יינות שרי.
השנייה: יין פורט Warre's Quinta da Cavadinha בציר 1996, בעל ריח וטעם חמצמצים טיפה וטעם מתקתק-חמוץ. עפיצות רבה מורגשת על הלשון בעת הלגימה, דבר שאני מאוד אוהב. נטעם לפני הבלוויני 21 פורט פיניש, להמחשת הטעמים.

רשמי הטעימה:

Balvenie 15 Single Barrelבלוויני 15 סינגל בארל Balvenie 15 Single Barrel, חוזק 47.8% אלכוהול, חבית מס. 7266.
ריח: ונילי מאוד, טעמי עץ מורגשים, בעיקר בהוספת מים, השילוב של הריחות מזכיר ריח בננה.
טעם: מתקתק מאוד, הרבה וניל וטעמי מאלט ועץ. ממש עושה חשק ללגום עוד.
פיניש: ארוך מאוד ומורכב. טעמי קקאו מורגשים בשילוב וניל עדין.
כללי: הוויסקי הטוב ביותר בטעימה לטעמי, מורכב מאוד. טעם מתקתק שפשוט עושה חשק ללגום ללא הפסקה.

Balvenie 12 DoubleWoodבלוויני 12 דאבל ווד Balvenie 12 DoubleWood, חוזק 40% אלכוהול. פיניש בחביות שרי אולורוסו.
ריח: פירותי מאוד. מאוזן היטב ועדין. טעמי האגוזים של השרי מורגשים הרבה יותר לאחר הוספת מים, ונילי מאוד.
טעם: וניל. מתקתק ופירותי מאוד. השרי מורגש לצד נגיעות עשן קלות. מאוד מאוזן.
פיניש: ארוך ומורגש היטב. פיניש מענג ביותר.
כללי: וויסקי מאוד טוב ומאוזן, אחד הטובים ב- 12 שנות יישון.

Balvenie 21 Port Wood Finishבלוויני 21 פורט ווד Balvenie 21 Port Wood, חוזק 40% אלכוהול. מיושן בחביות אקס-פורט.
ריח: וואו! מאוד מורכב, מתיקות בשילוב ריחות של טבק, שזיפים, פירות יבשים.
טעם: טעם מלא מאוד, מורכב ומתפתח לאט לאט בפה. יבש קצת, טעמי קקאו, דבש, עץ ופירות יבשים. שילוב מעניין של חמוץ-מתוק. הפורט מורגש.
פיניש: בינוני. אחרי כמה שניות מורגשים בעיקר הטעמים המתוקים. יבש מאוד.
כללי: וויסקי מעניין מאוד, ללא ספק אחד הטובים שטעמתי. טעם מורכב מאוד.

Balvenie 17 Peated Caskבלוויני 17 חבית כבול Balvenie 17 Peated Cask, חוזק 43% אלכוהול. פיניש בחביות שיושן בהן וויסקי כבולי מהאי איילה.
ריח: עדין ומתקתק, טופי, קרמל ודבש. הכבול כמעט ולא מורגש בריח.
טעם: יבש מאוד. הכבול מפתיע בעוצמות שלו. טעם לא כ"כ מאוזן והכבול לא משתלב בו טוב עם הטעמים המתוקים של פירות ווניל.
פיניש: יבש מאוד וארוך, הכבול נעלם ונשאר טעם מתקתק של וניל.
כללי: אין כ"כ התאמה בין הריח לטעם ולפיניש והוויסקי לא מאוזן היטב. מפתיע. לא לטובה ולא לרעה.

לסיום אני רוצה להודות לתומר עם אירוע הטעימות ומקווה שיהיו עוד אירועים כאלו במחיר שפוי.

Slainte!

 

* התמונות מהאירוע באדיבות תומר. צילום: שי אזולאי. תודה.

ביום השני שלי על האי קמתי לבוקר קר עם הרבה גשמים. עד עכשיו היה לי מזל מבחינת מזג האויר בטיול אבל נראה שהוא נגמר.

מקל שמשמש לחיתוך גושי הכבול מהאדמהחרף מזג האויר הסגרירי החלטתי לצאת לטיול לשדות הכבול (Peat) שעל האי.
המראה באמת מרשים: מרחבים בלתי נתפסים של קוביות כבול מסודרות שורות-שורות, בסדר מופתי, ממתינות לייבוש (כנראה כבר ביום אחר) ואז למחסנים לפני השימוש להסקה בבתים או לייבוש השעורה במזקקות הוויסקי.
זה ממש נחמד לראות איך באמת חוצבים את הכבול מהאדמה, בעזרת מקל עם סכין מרובעת ממתכת בקצה שלו, שיוצרת את הקוביות הארוכות של גושי הכבול (בתמונה משמאל).

המלתתות הגדולות כבר משתמשות במכונות לחיתוך הכבול מהאדמה ואז הגושים נראים עגולים ולא מרובעים כמו שהם יוצאים בשיטה המסורתית.

שדות כבול על האי איילה

לאחר כחצי יום של שיטוטים על האי בגשם השוטף החלטתי להמשיך בסיורי המזקקות.

במזקקת לגבולין (Lagavulin) מרכז המבקרים והחנות די קטנים וצנועים. מעבר לסיור הרגיל יש סיור במחסני החביות פעמיים בשבוע והוא מומלץ ביותר. הסיור כולל קצת סיפורים מאחורי הקלעים של המזקקה וגם טעימת של הספיריט שיוצא ישר מהדוד ועוד כמה טעימות מחביות.
הסיורים האלו מתקיימים פעמיים בשבוע בהדרכת יאין מקארתור (Iain MacArthur), האיש שהפך לאגדה במזקקה. בשביל להצטרף לסיור כזה צריך להזמין מקומות מראש.
חוץ מזה מומלץ ללכת להליכה קצרה דרך שטח המזקקה אל המזח שנמצא מאחוריה – בטוח שהתמונות שם יצאו טוב.

DSCN21363 DSCN21361 DSCN2141
Lagavulin Distillery - Panoramic

רשמי טעימה:
Lagavulin 12לגבולין 12 Lagavulin
, חוזק חבית 57.5% אלכוהול, מהדורת 2011.
ריח: עשן כבול מאוד חזק מורגש בשילוב נגיעות מתקתקות של דבש.
טעם: גוף מלא. מאוד שומני. הכבול ממש מייבש את הפה, טעמי שוקולד מריר (או קקאו) מורגשים.
פיניש: ארוך ומורכב, חוץ מהכבול שכמובן מורגש, גם ממתיקות פירותית. השוקולד המריר עדיין מורגש.
כללי: לפי דעתי וויסקי מדהים! מורכב מאוד עם רמת כבול גבוהה אך מאוזן להפליא. מציע שילוב מדהים של עשן וטעמים נוספים שהופכים אותו בסופו של דבר למשהו לא קשה לשתייה. ובנוסף הוא חוזק חבית.

Lagavulin 16לגבולין 16 Lagavulin, חוזק 43% אלכוהול, מיובא לארץ אבל מאוד יקר.
ריח: כבול! נגיעות שרי מתקתקות ווניל מורגשות.
טעם: הכבול, שמייבש את הפה בהתחלה, הופך למתיקות שומנית של שרי, וניל וטעמים של עלים ירוקים טריים. מאוד מורכב ומלא בטעמים.
פיניש: ארוך וכבולי. קצת חריף, אולי פלפל שחור מורגש.
כללי: וויסקי טוב. חבל שבארץ המחיר שלו בשמיים.


מזקקת בואומור (Bowmore) ממוקמת ממש במרכז העיר בואומור ועל הים. הסיור שם רגיל ואין בו שום דבר מיוחד, הסיורים ה"מיוחדים" במזקקה כוללים רק יותר טעימות של גרסאות שמעבר ל- 12 שנה.
על הוויסקים כבר כתבתי רשמי טעימה בפוסט הזה.
בסה"כ אני אוהב את הוויסקים מהמזקקה הזו, את מרכז המבקרים פחות אהבתי. אבל אפשר להתנחם באיזו ארוחת צהריים בעיר הנחמדה ולהמשיך בדרך.

DSCN2180 DSCN21731 DSCN21732

 

 


מזקקת קילכומן (Kilchoman) היא ללא ספק הנקודה הכי מעניינת על האי מבחינתי, ראשית בשל היותה המזקקה הצעירה ביותר כאן – היא הוקמה בשנת 2005 והייתה המזקקה הראשונה שמוקמת על האי איילה מזה 127 שנים. בנוסף היא נחשבת למזקקה קטנה עם ייצור של כ- 90,000 ליטרים של אלכוהול לשנה. לצורך השוואה: המזקקות הגדולות על האי, דוגמת לפרוייג וקאול אילה, מזקקות לפחות את אותה כמות של אלכוהול בשבוע(!). נקודה מעניינת נוספת היא שכ- 40% מהלתת שבשימוש במזקקה מולתתת במקום ובעת מילוי החביות ישנה הפרדה מוחלטת בין הוויסקי שזוקק מהלתת שמיוצרת במזקקה ובין הלתת שנקנית ממלתתה גדולה.
עד כה לא יצאו מהדורות רבות של וויסקים מהמזקקה ובין הביקבוקים שיצאו אפשר למצוא וויסקים בני 3-4-5 שנים וכן וויסקי מחביות שרי שיצא לא מזמן ו-וויסקי שנקרא 100% Islay, שהוא וויסקי שכל כולו יוצר במזקקה עצמה, משלב הליתות ועד שלב הביקבוק.

DSCN2201המזקקה עצמה ממוקמת בחווה שנמצאת בצפון מערב האי ושדרך הגישה אליה, באורך 6.5 ק"מ, היא דרך לא סלולה ברוחב שמספיק למכונית אחת. כל בערך חצי קילמוטר יש מפרץ חנייה לצד הדרך כדי לאפשר מעבר של שתי מכוניות.
בחווה עצמה מציעים גם טיולי סוסים שיוצאים מדי יום ויש בה בית קפה קטן ונעים שאפשר להעביר בו את הזמן.

הסיור במזקקה כולל מעבר בין כל השלבים של הכנת הוויסקי, שכאמור נעשים כולם במקום, והוא מאוד מעניין כי הכל קטן ובסדר גודל של מזקקה קטנה. הכל אנושי, הקסם – שכבר לא קיים בהרבה מזקקות גדולות בצורה האותנטית היפה, קיים פה בשיא העוצמה. וכל זה למרות שהמזקקה הזו עוד לא בת 10 שנים…
בהחלט ביקור חובה לכל מבקר שמגיע לאי איילה ושמעניין אותו באמת איך מייצרים וויסקי ולא רק לראות דודי ענק מופעלים ע"י טכנולוגיה מודרנית מטורפת.

DSCN2204 DSCN2209 DSCN2217 DSCN2264 DSCN2288 DSCN2297

רשמי טעימה:
Kilchoman 100% Islayקילכומן 100% Islay
, חוזק 50%, יושן 3 שנים.
ריח: מליחות מורגשת, כבול עדין ונגיעות לימון.
טעם: מתחיל מתוק, לימוני ואז הכבול מגיע ומורגש.
פיניש: רך ועדין, לא ארוך. כבולי ועדין.
כללי: וויסקי די צעיר וזה מורגש. מיושן בחביות בורבון שמולאו לראשונה ועדיין הוניל לא מספיק מורגש. כרגע, יותר גימיק לאספנים בגלל שכולו מיוצר במזקקה, מאשר וויסקי טוב לשתות.

Kilchoman Sherry Caskקילכומן שרי קאסק Kilchoman Sherry Cask, חוזק 46% אלכוהול.
ריח: כאן כבר השרי מאוד מורגש על ההתחלה והכבול רק נותן חפוי מאחור.
טעם: מתיקות של פירות יבשים, וניל וקינמון מורגשים, העשן מורגש קלות ברקע, לא ברור אפילו אם זה כבול או עשן שמריח כמו סלמי. מליחות ים קלה.
פיניש: לא ארוך מאוד אבל עדין ונעים. המתיקות של השרי מורגשת בעוד העשן נעלם לגמרי.
כללי: מהדורה מאוד טובה מהמזקקה הזו. אולי רמז לבאות? אני מצפה בכליון עיניים.


מזקקת ברוכלאדי (Bruichladdich) היא עוד מזקקה מאוד מעניינת ששוכנת על האי, קרוב מאוד למזקקת קילכומן. מגוון המהדורות המיוחדות והוויסקים השונים והמגוונים היוצאים מהמזקקה ענק.
נקודה מעניינת היא שהמזקקה, שמאז מלחמת העולם השנייה ניסתה לייצר וויסקי איילה שונה, לא מעושן וכבד אלא מתקתק ופרחוני, מייצרת כיום שתי סדרות של וויסקים מאוד מעושנים: הראשונה היא פורט שרלוט, שנקראת ע"ש המזקקה הישנה באי שנסגרה. סדרה זו מעושנת על לרמה של 40 ppm. הסדרה השנייה היא האוקטומור (Octomore) שידועה כ- "וויסקי המעושן ביותר שיוצר אי פעם" ולה מהדורות של 80-167 ppm. הוויסקי עצמו לא מרגיש כ"כ מעושן כמו שמציגים אותו… במזקקה נאמר לי שהם עובדים עכשיו על וויסקי מהסדרה הזו של 300 ppm.

מרכז המבקרים במזקקה מושקע וגדול והסיורים מעניינים ומלאי תוכן ומועברים בקפידה. בסיור מוצג לראווה גם הדוד שמשמש את המזקקה לייצור ג'ין (כן, הם מייצרים גם ג'ין לא רע בכלל), שהוא אחד המוזרים שראיתי בצורה ובמבנה שלו. הדוד כמעט לא פועל כי כבר בזיקוק הראשון הם ייצרו כמות שמספיקה להם למכירות של כמה שנים.

DSCN2303 DSCN2305
DSCN2358 DSCN2370 DSCN2378

רשמי טעימה:
Bruichladdich The Laddie Tenברוכלאדי ליידי 10 Bruichladdich The Laddie Ten
, חוזק 46% אלכוהול.
ריח: וניל, ג'ינג'ר, לימון. עדין מאוד.
טעם: עדין ביותר, גוף כמעט לא מורגש. פירותיות של תפוזים ומלון מורגשת, וניל, ג'ינג'ר, מתיקות קלה.
פיניש: קצרצר. מתיקות משולבת עם מאלתיות ונגיעות לימון קלות.
כללי: וויסקי לחובבי המתוקים והקלים. לא להתבלבל – לא וויסקי איילה טיפוסי בכלל בלי שום זכר לעשן. סה"כ וויסקי טוב.

Bruichladdich Octomore 4.2 167 ppmאוקטומור Octomore 167 ppm 4.2, חוזק 61% אלכוהול, הוויסקי המעושן ביותר שיוצר אי  פעם.
ריח: הכבול מורגש דווקא די בעדינות בריח, נגיעות של עור, טבק וריח ים מורגשות גם.
טעם: גוף בינוני. מאכזב במקצת. הציפייה לפצצת עשן מתפוגגת באחת כשהוויסקי דווקא די עדין, אמנם הכבול מורגש אבל לא ברמה שציפיתי שיהיה. בינות לעשן הכבולי יש רמזים למליחות קלה וגם למתיקות קרמלית.
פיניש: יובש בפה. הכבול מייבש כל חלקה רטובה שנשארה על הלשון… פיניש די ארוך.
כללי: וויסקי נחמד אבל לא(!) ברמת המחיר שלו. גימיק נחמד אם כי לא ממש מורגש שהוא הרבה יותר מעושן מוויסקים בעלי רמת כבול רגילה.



חזרה ליבשה והדרך הביתה

DSCN2414אחרי שלושה ימים על האי איילה שבהם הספקתי לבקר בשש משמונה המזקקות ששוכנות בו, תפסתי את המעבורת חזרה ליבשה לקראת היום האחרון של הטיול ו- הביתה!
את הלילה העברתי בעיר אינבררי (Inverary) שחוץ מהיותה עיר מעבר בין האי איילה והעיר קמפבלטאון לבין גלזגו, היא לא ממש מעניינת.

חובבי הוויסקי יימצאו בה את אחת מחנויות הוויסקי הטובות ביותר שאפשר למצוא – Loch Fyne Whiskies. אני אישית קונה הרבה מהחנות הזו דרך אתר האינטרנט שלה. המגוון עצום! כמעט כל וויסקי שניתן לדמיין נמצא שם וגם המחירים נמוכים עד סבירים. בהחלט מומלץ לעצור לביקור קצר.

יש להם גם בלנד נחמד שעורבב במיוחד לחנות – עדין מאוד ומתקתק. ברמת המחיר שלו הוא ממש וויסקי מומלץ.

DSCN2407

הטיול היה מדהים! אבל טוב לחזור הביתה…