ארכיון הרשומות עם התג "scotland"

Tomintoul Distillery Logoמזקקת טומינטול הוקמה בשנת 1964 והיא ממוקמת בעמק גלנליווט, בעיר באלינדאלוך (Ballindalloch) ששוכנת כעשרים קילומטרים דרום מערבית מדאפטאון, בירת איזור הספייסייד. פירוש השם בגאלית הוא: הגבעה הקטנה מן האסם.

המזקקה, שעברה מאז הקמתה כמה ידיים ואף הייתה בבעלות אחד התאגידים הגדולים ביותר בשנות ה- 80 בבריטניה, לונרו, ויותר מאוחר עברה לבעלות תאגיד וויט אנד מקאיי (Whyte & mackay), הוקמה במקור ע"י שני סוחרי וויסקי ומשנת 2000 ועד היום הינה בבעלות תאגיד אנגוס-דאנדי (Angus Dundee), שהוא אחד מייצואני הבלנדד וויסקי הגדולים בסקוטלנד ובבעלותו גם מזקקת גלנקדאם (Glencadam).

בנוסף לפעולת הזיקוק וטיפוח סדרת הסינגל מאלט של המזקקה, בשטחה של טומינטול שוכן גם מרכז הערבוב של התאגיד, בו מעורבבים הוויסקים באמצעות 14 מיכלי ערבוב ענקיים בני 100,000 ליטרים כ"א, לבלנדים שמשווקים ברחבי אירופה.

במזקקה 2 זוגות דודי זיקוק אשר מסוגלים לייצר כ- 3.3 מליון ליטרים של וויסקי בשנה והיא מייצרת את המקסימום שהיא מסוגלת לייצר. החביות מאוחסנות בשישה מחסנים המכילים כ- 110,000 חביות בסה"כ.

הלתת שבשימוש מעושן לרמת עישון קלה, אך למשך 3 שבועות בכל שנה משתמשים שם בלתת מעושן מאוד (כ- 55 PPM), אשר ישמש במשך השנה למהדורות המעושנות של המזקקה ושל התאגיד.

בשנים האחרונות מושקעים ע"י המזקקה מאמצים רבים בכדי לקדם את טומינטול כסינגל מאלט. המבחר הקבוע בסדרה כולל וויסקים בני 10, 14, 16 ו- 21 שנה ומהדורות מעושנות שנקראות "פיטי טאנג" (Peaty Tang), שהיא ערבוב של טומינטול מעושן בן 4-5 שנים וטומינטול לא מעושן בן 8 שנים ו -אולד באלאנטרואן (Old Ballantruan). קיימות גם מהדורות מוגבלות של 12 שנה פורט פיניש, 12 שנה שרי אולורוסו פיניש, 33 שנה ו- וינטג' 1976.

המחירים הוגנים מאוד ונעים בין כ- 190 ש"ח לפיטי טאנג, 215 ש"ח ל- 10 שנים ועד ל- 515 ש"ח ל- 21 שנה ו- 1400 ש"ח לוויסקי בן 33 שנה.

20140625_154146

רשמי טעימה:

Tomintoul 10טומינטול 10 שנה, 40% אלכוהול. כ- 210 ש"ח
ריח: וניל עדין, זכר לעץ ולאגוזי מלך.
טעם: גוף בינוני. טעם מתקתק מאוד, ונילי, סוכר שרוף ודבש, מאלטי מאוד.
פיניש: ארוך מאוד, מתקתק.
כללי: וויסקי מאוד עדין ומאוזן היטב, לא מורכב מדי, תמורה מצויינת למחיר.

Tomintoul 14טומינטול 14 שנה, 46% אלכוהול. כ- 320 ש"ח
ריח: פירותי, מתקתק ועדין. נגיעות לימון.
טעם: גוף בינוני. מאלטי מאוד, טעם מתקתק של וניל ודבש. טיפה פירותי. מליחות קלה מורגשת.
פיניש: בינוני, טיפה חריף ומאוד יבש.
כללי: הוויסקי הטוב ביותר לטעמי בסדרה, מורכב מאוד ומהנה.

Tomintoul 12 Portטומינטול 12 שנה פורט פיניש, 46% אלכוהול. כ- 310 ש"ח
ריח: עדין מאוד, פירותי.
טעם: גוף מלא. מתקתק ופירותי, מפתיע לטובה.
פיניש: ארוך, פירותי ויבש.
כללי: וויסקי טוב, הפיניש עושה לו ממש טוב – לאוהבי הוויסקי המתקתק / פירותי.

Tomintoul 12 Sherryטומינטול 12 שנה שרי פיניש, 46% אלכוהול. כ- 275 ש"ח
ריח: עדין מאוד אך קשה שלא להבחין בריח השרי המתקתק.
טעם: גוף בינוני. חרפרפות עדינה. טעם מודגש של פירות טרופיים, אוכמניות.
פיניש: בינוני, קצת יבש, מתקתק.
כללי: וויסקי שנותן תמורה נפלאה למחיר, לחובבי השרי.

Tomintoul Peaty Tangטומינטול פיטי טאנג, 40% אלכוהול. כ- 190 ש"ח
ריח: עשן כבולי נפלא. קצת של גומי. זכר לריחות פירותיים.
טעם: שילוב נחמד מאוד של מאלטיות עם עשן ופירות יבשים. עשיר ומורכב מאוד.
פיניש: ארוך מאוד, פירותי מאוד. העשן נעלם מהר.
כללי: וויסקי נפלא, מומלץ מאוד לחובבי העשן שמאסו בלהרגיש רק עשן בפה ומחפשים קצת מורכבות טעמים. מחיר מצויין.

Tomintoul 21טומינטול 21, 40% אלכוהול. כ- 515 ש"ח
ריח: מתוק מאוד, קצת ונילי מדי עבורי.
טעם: עשיר וקרמי, עם גוף מלא ומתוק מאוד. דבש ווניל, הרבה עץ (21 שנה…) ומאלט ומעט ספייסי.
פיניש: קצר, פירותי מאוד, פירות יבשים מורגשים מאוד.
כללי: וויסקי מבוגר שלטעמי שהה קצת יותר מדי בחבית. מצד אחד הוא מקבל מרקם קרמי וכבד שאני מאוד אוהב אבל מצד שני יותר מדי עץ.

Tomintoul 33טומינטול 33, 43% אלכוהול. כ- 1400 ש"ח
ריח: ספייסי במקצת, ריח מודגש של פירות יבשים. וניל ודבש.
טעם: גוף מלא, מרוכז מאוד. מרקם נחמד, מרוכז מאוד, קטיפתי. טעמים פירותיים חזקים ומרוכזים (תפוזים), וניל, דבש, קצת ספייסי.
פיניש: בינוני, רוב הטעמים נעלמים מהר מאוד ואז מורגש מאוד העץ בפיניש.
כללי: סה"כ מחיר נחמד לוויסקי בן 33, התמורה טובה. אהבתי שטעם העץ (שאני פחות אוהב) לא כ"כ מורגש בגלל הריכוז של הטעמים הפירותיים והמתקתקים ומופיע רק בפיניש.

סה"כ מזקקה נחמדה עם וויסקים טובים ובמחירים סבירים ביותר. אהבתי יותר את הגרסאות הצעירות, עד 14 שנה שלה. בגרסאות המבוגרות יותר המחירים אמנם טובים מאוד יחסית אבל הביצועים טובים פחות לטעמי.

חזיר?! כן! חזיר!

הוויסקי הזה הגיע לארץ רק עכשיו, למרות שעורבב לראשונה ע"י ריצ'רד פטרסון, המאסטר בלנדר של וויט & מקאיי כבר בשנת 1977 כוויסקי נוסף בפורטפוליו לצד ה- Sheep Dip המפורסם.
כיום הבלנד שייך לחברת ספנסרפילד ספיריט (The Spencerfield Spirit Co), שרכשה אותו ואת השיפ דיפ לפני כמה שנים.

Pig's Nose

הוויסקי, שמיושן 5 שנים, מורכב מ- 40% וויסקי מאלט שיושן בחביות אקס-בורבון ממזקקות מהאיזורים ספייסייד, לואו-לנד והאי איילה – אחוז גבוה יחסית לבלנדים אחרים, שמעורבב עם וויסקי גריין ממזקקת אינברגורדון (Invergordon) – מה שמעניק לו עדינות של בלנד אך עם זאת גוף לא קטן ומורכבות מעניינת והביקורות עליו מאוד טובות מצד רוב מבקרי הוויסקי.

השם, Pig's Nose (אף החזיר), שמעורר כמובן מחלוקת בישראל, נבחר בגלל ש"הוויסקי רך ועדין כמו אף של חזיר". מיותר לציין שבגלל תמונת החזיר המתנוססת על הבקבוק הוויסקי לא קיבל חותמת כשרות.
היבואן, דרך אגב, כדי להבהיר שמדובר בוויסקי ולא במיץ חזירים, דאג להדגיש על התווית בעברית שהוויסקי אינו מכיל רכיבים מן החי.

וכמובן שגם המחיר חשוב וכאן הוויסקי בהחלט מפתיע לטובה. במחיר של 119 ש"ח (בסיטונאות בנימינה), מחיר שווה לכל כיס, הוויסקי מעניק תמורה מצויינת למחיר ובהחלט יכול להתאים במקום בלנדים מוכרים ויקרים יותר, גם לחובבי וויסקי ותיקים.
באתרים בחו"ל הוא נמכר בסביבות המחיר הזה ואף יותר יקר.

רשמי טעימה:

Pig's Nose Whiskyפיג'ס נוז Pig's Nose 5yo, חוזק 40% אלכוהול.
ריח: ריחות דגנים מורגשים היטב, מאלטי מאוד, פירותיות מודגשת.
טעם: עדין ורך, יורד נהדר בגרון. מאלטיות עדינה מורגשת בשילוב עשן קליל, פלפל שחור (חריף קצת) ומתיקות.
פיניש: לא ארוך אך מורגש. מתוק וקצת מלוח.
כללי: מאוד עדין ומעוגל, יורד נהדר בגרון. שילוב מעניין של טעמים מגוונים. במחיר הזה בהחלט נותן תמורה טובה. מומלץ!

 

להשיג בחנויות סיטונאות בנימינה, בבנימינה או בקניון אם-הדרך בכפר ויתקין.

אני מודה שתמיד נמשכתי למקומות הכי נידחים, שכוחי אל, כאלו שלוקח כמה ימים להגיע אליהם. ובכל מה שקשור לוויסקי זה הוכיח את עצמו – המזקקות הכי נידחות הן גם הכי מעניינות, הכי חוויתיות ובעלי הבית מארחים בהן הכי טוב!

Abhainn Dearg Distilleryכזו היא מזקקת אבאן ג'ארג (Abhainn Dearg). מזקקה קטנה שנמצאת הכי רחוק שאפשר בסקוטלנד – צפונית-מערבית מהאי סקיי (Skye) בו שוכנת מזקקת טליסקר, על אחד האיים שבקבוצת האיים ההיברידיים הנקרא "האי לואיס" (Isle of Lewis), בעיר קטנה בשם קארניש (Carnish).

משמעות השם Abhainn Dearg היא "הנהר האדום" בשפה הגאלית.

המזקקה, שהוקמה בשנת 2007 והחלה לזקק כשנה לאחר מכן, היא היחידה שפועלת באופן חוקי ומסחרי בקבוצת האיים הזו מאז שנת 1840, שבה נסגרה המזקקה האחרונה שהייתה על האי לאחר כ- 10 שנות פעילות. היא נחשבת לאחת הקטנות בסקוטלנד עם יכולת זיקוק שנתית של כ- 25,000 ליטרים בלבד.
ישנם על האי עוד כמה מזקקים שפועלים באופן מחתרתי ובכלל – ההיסטוריה של הזיקוק באי הזה כוללת שנים רבות של בריחה מהחוק וזיקוק לא חוקי ואחת המטרות של מקים המזקקה, מארק טייבורן (Mark Tayburn) היא לשמר את האופי של הזיקוק ה"לא חוקי" במזקקה חוקית, כמה שיותר קרוב למה שעשו אבות אבותיו על האי.

מפה של סקוטלנד:
הסיכה הכחולה משמאל למעלה היא מזקקת אבאן ג'ארג. האדומה – מזקקת טליסקר שעל האי סקיי.

המזקקה ממוקמת סמוך לחוף של האוקיינוס האטלנטי באולם עבודה אחד בו מתבצע כל תהליך הכנת הוויסקי.
2 מיכלי מאש עשויים נירוסטה, בני 2000 ליטרים כ"א ו- 2 מיכלי תסיסה בני 7000 ליטר כ"א, עשויים מעץ אשוח מוצבים בכניסה לאולם, אך את העיניים תופסים כבר מההתחלה שני דודי הזיקוק המיוחדים שניצבים להם בקצהו השני של האולם ולא נראים בכלל כמו דודי הזיקוק הסטנדרטיים. הדוד של הזיקוק הראשון, ה- Wash Still, בנפח 2200 ליטר ודוד הספיריט, של הזיקוק השני, קצת יותר קטן. משני הדודים יוצא צינור עיבוי צר וגבוה שנכנס לתוך שני מיכלי עיבוי עשויים עץ, בני 2000 ליטר כ"א.

Abhainn Dearg Stills  Abhainn Dearg Washbacks

הדודים, לדברי בעל המזקקה, הם רפליקות מדוייקות, אך גדולות יותר, של אחד מדודי הזיקוק הלא חוקיים שפעלו עד לא מזמן על האי.

דוד נוסף בן כ- 80 ליטר, שהושאר בפתח המזקקה ע"י אלמוני, נמצא בשימוש לעיתים רחוקות יותר לאחר שהושג עבורו אישור מיוחד לזיקוק באופן חוקי. המאש בדוד הזה, שלא כמו בשני דודי הזיקוק הגדולים, מחומם בלהבה ישירה מתחת לדוד אשר יוצרת בסופו של דבר ספיריט בעל אופי שונה.

האיים ההיברידיים הם מקום מדהים לטיול וביקור במזקקה המעניינת הזו יהווה תוספת נחמדה לטיול.

הוויסקי הראשון שיצא מהמזקקה הוא וויסקי בן 3 שנים במהדורה מוגבלת. בהמשך מתכוונים במזקקה להוציא עוד כמה מהדורות מוגבלות של וויסקים צעירים עד שיגיעו ל- 8-10 שנות יישון ואז יישארו עם מותג קבוע.

רשמי הטעימה:

Abhainn Dearg 3yoאבאן ג'ארג 3 שנים Abhainn Dearg 3yo, חוזק 46% אלכוהול.
ריח: מאוד מאלטי, זכר לג'ינג'ר. ריחות קלויים גם עולים טיפה. אין כמעט זכר לוניל, מה שמראה על גילו הצעיר של הוויסקי וההשפעה המועטה שהייתה לחבית עד כה.
טעם: שילוב מעניין של מתיקות (דבש) וחריפות (פלפל שחור), גוף מאוד מלא, שומני מאוד ויורד חלק. מרגיש יותר מבוגר מוויסקי בן 3.
פיניש: קצר. המתיקות מורגשת בעיקר.
כללי: עדיין וויסקי צעיר מאוד וניכר כי השפעת החביות עדיין לא מספיקה. זה גורם למאלטיות מאוד גבוהה ואילו טעמי הוניל שבד"כ מופיעים בשימוש בחביות אקס-בורבון, עדיין לא התפתחו מספיק. עם זאת – הוויסקי מרגיש מבוגר יותר מ- 3 שנות יישון וקל מאוד לשתייה.
במחיר של 150£ – מאוד יקר ועדיין לא מומלץ. אם בכל זאת אתם רוצים להזמין, אפשר לעשות את זה דרך האתר הזה ששולח לישראל.

נחכה לראות מה יהיה במהדורה של 5 שנים… בטוח שזה יהיה יותר טוב.

Cooley Distillery Rangeאחת המכירות שטלטלה את עולם הוויסקי בשנה האחרונה הייתה המכירה של מזקקת קולי (Cooley) האירית, בעלת המותגים קילבגאן (Kilbeggan), גרינור (Greenore), קונמרה (Connemara) והטירקונל (The Tyrconnell), לידי תאגיד ג'ים בים העולמי, Beem Global, בעלת המזקקות ג'ים בים האמריקאית ולפרוייג הידועה מהאי איילה הסקוטי בסכום בלתי ייאמן של 95 מליון דולרים (!).

באפריל האחרון התבשרנו כי הבעלים הקודמים של מזקקת קולי פתחו חברת וויסקי חדשה, The Teeling Whiskey Co שמה – והוויסקי הראשון שיוצא מהמזקקה הזו הוא ההייבריד (Hybrid). הפעם לא בהקשר של מכוניות, אלא וויסקי.

Teeling Whisky Co Logo

המיוחד בוויסקי החדש הזה הוא שהוא בלנד שמשלב בתוכו גם וויסקי אירי ממזקקת קולי וגם וויסקי סקוטי ממזקקת ברוכלאדי (Bruichladdich), שיושנו להם יחד בחביות למשך 8 שנים. בהחלט קטגורית וויסקי חדשה שלא הוגדרה עד כה, שאפשר להתווכח אם לכתוב אותה עם האות E או לא. על הבקבוק בכל אופן הוסיפו E.

אך בכל זאת – לא מדובר בפעם הראשונה שבה מערבבים וויסקי אירי עם וויסקי סקוטי: לפני מספר שנים הוציאה ברוכלאדי את ה- Celtic Nations, שהיה בלנד של וויסקי מהמזקקה ביחד עם וויסקי מקולי. אותן מזקקות שהוויסקים שלהן מרכיבים גם את הבלנד הנוכחי? נכון – לא טעיתם.
איגוד הוויסקי הסקוטי (SWA) לא אהב כל-כך את הערבוב המהפכני ואסר על ייצור הוויסקי הזה וכך, נותרו להן מספר חביות עם הבלנד האסור במחסני מזקקת ברוכלאדי.
מזקקת קולי נמכרה, כאמור – והבעלים הקודמים שלהם, שהקימו חברה חדשה, נזכרו בחביות האסורות לשימוש ששוכבות להן במחסנים.
הם לקחו את הרעיון והשיקו אותו מחדש, הפעם מבלי שהנחיות ה- SWA חלות עליהם.

המהדורה הראשונה של ההייבריד כוללת 1,400 בקבוקים בלבד, אבל חלק נוסף ומשמעותי לא פחות הוא המחיר – £30 בלבד.

מקווה שהמהדורות הבאות שתוציא החברה יהיו לא פחות מעניינות ומקוריות מאשר הראשונה.

יצא לי לטעום את הוויסקי במקרה דרך חבר עוד לפני שהוא יצא לשוק, כרגע רק באירלנד כנראה, במהלך החודש, הנה רשמי הטעימה:

Teeling Hybrid Whiskyרשמי הטעימה:

טילינג הייבריד Teeling's Hybrid, חוזק 44.7% אלכוהול, מהדורה מס. 1.
ריח: מתקתק עם זכר לעובש (נחמד דווקא), ריח ים מורגש.
טעם: מתוק וחלק, כמעט בלתי מורגש. נגיעות עשן קלות משתלבות יפה עם המתיקות של דבש ווניל. עם הוספת מים קצת ריחות פירותיים עולים ומורגשים יותר. מאוזן מאוד.
פיניש: קצרצר, בעיקר העשן הקל מורגש בסוף ומתפוגג מהר מאוד.
כללי: יריית פתיחה נחמדה למה שאולי יהפוך לטרנד (ואולי בעצם לא?). וויסקי נחמד שנותן תמורה מאוד טובה למחיר. שילוב נחמד של עדינות מתקתקה ועשן קליל. סה"כ עבודה מאוד טובה!

נחכה לראות איזה עוד הפתעות יכינו לנו בחברה הצעירה הזו…

צהרי יום שישי ואני עושה את הדרך דרומה אל החום התל-אביבי, לאירוע הטעימות השלישי שמארגן תומר (מהבלוג עד הטיפה האחרונה) בנורמה ג'ין. כמו באירועים הקודמים של גלנפידיך ושל המזקקות גלנקדאם וטומינטול, גם באירוע הזה של מזקקת בלוויני (Balvenie), המחיר נשאר שפוי ביותר (120 ש"ח), מחיר מצחיק ביחס לוויסקים הנטעמים.

555802_4307970499020_1431777936_n

החבר'ה – חובבי וויסקי ואלכוהול שממתינים בסבלנות ללגום ארבעה ממותגי מזקקת בלוויני ועוד יין שרי ויין פורט.

Balvenie Logoמזקקת בלוויני הוקמה בשנת 1892 ע"י וויליאם גרנט ובתחילה נקראה "מזקקת גלן גורדון" (Glen Gordon Distillery). למעשה – הוא לא התכוון בכלל להקים אותה כי אם כוונתו הייתה דווקא לקנות את השטח שבסמוך למזקקה הראשונה שבנה, הלא היא גלנפידיך, בכדי להגן על מקור המים שלה – מעיין רובי דאב (Robbie Dubh Spring). בבואו לבנק לבקש הלוואה לקניית השטח שאל אותו הפקיד לשם מה הוא זקוק לה? – והתשובה היחידה שהוא מצא הייתה: "להקמת מזקקה נוספת". וכך – ארבע שנים לאחר שהקים את מזקקת גלנפידיך, הוא החל לעבוד על מזקקת בלוויני.
חלק מהציוד של המזקקה החדשה נקנה ממזקקות אחרות כגון לגבולין (דודי הזיקוק) וגלן-אלבין.

מזקקת בלוויני היא אחת מ-6 המזקקות האחרונות שעדיין מבצעות ליתות של חלק מהשעורה (בערך 5% מהתצרוכת) במזקקה עצמה והשאיפה שלהם היא להגדיל את הכמות. בתהליך ההלתתה מיובשת השעורה למשך 6 השעות הראשונות בעזרת עשן כבול, מה שמביא אותה לרמת פנולים של כ- 5ppm.
אבל הדבר היפה באמת הוא לאו דווקא הליתות, אלא העובדה שהמזקקה מגדלת את השעורה בשדה הסמוך לה, דבר שכבר באמת נדיר למצוא במפת המזקקות בסקוטלנד.

במזקקה תשעה מיכלי תסיסה מעץ ועוד חמישה מנירוסטה ו- 11 דודי זיקוק, חמישה מהם לזיקוק ראשון (Wash Stills) ושישה לזיקוק השני (Spirit Stills). הדודים מחולקים לשני אולמות זיקוק נפרדים החל משנת 2008, כאשר המזקקה הורחבה.

הביקבוק העצמאי הראשון של המזקקה יצא לשוק בשנת 1973 וכיום כולל המבחר הקבוע שלה שני וויסקים בני 12 שנה (Signature Reserve, DoubleWood), וויסקי בן 15 שנה סינגל בארל, בלוויני 17 בפיניש חביות שיושן בהן וויסקי כבולי, בלוויני 21 פורט ווד, ובלוויני 30 שנה.

עד היום המזקקה עוד שייכת למשפחת גרנט, שהם הבעלים של שתי מזקקות נוספות: גלנפידיך (Glenfiddich) וקינינווי (Kininvie). כולם נמצאות בעיר דאפטאון שבספייסייד.
מי שמחפש וויסקי מעניין ופחות מוכר מבית משפחת גרנט, יכול לטעום את הבלנדד מאלט מאנקי שולדר (Monkey Shoulder), שהוא העצם ערבוב של סינגל מאלטים משלושת המזקקות שבבעלות המשפחה.

417746_4307967498945_1504998613_n 295386_4307980019258_75269333_n 553243_4307981259289_693691303_n

ובחזרה לאירוע הטעימות – האירוע לווה בהסברים של תומר על המזקקה ועל הוויסקים וכן בשתי כוסות של יינות מחוזקים, הראשונה: יין שרי DrySack, Solera Especial 15 – יין שרי אולורוסו שמיושן 15 שנה בשיטת הסולרה, בעל ריח חזק של פירות יבשים, שזיפים ואגוזים ובעל טעם מתקתק מאוד, מזכיר קרמל שרוף, ואגוזים. היין הובא להמחשת הטעם האופייני לשרי מכיוון שהבלוויני 12 דאבל ווד מקבל פיניש בחביות של יינות שרי.
השנייה: יין פורט Warre's Quinta da Cavadinha בציר 1996, בעל ריח וטעם חמצמצים טיפה וטעם מתקתק-חמוץ. עפיצות רבה מורגשת על הלשון בעת הלגימה, דבר שאני מאוד אוהב. נטעם לפני הבלוויני 21 פורט פיניש, להמחשת הטעמים.

רשמי הטעימה:

Balvenie 15 Single Barrelבלוויני 15 סינגל בארל Balvenie 15 Single Barrel, חוזק 47.8% אלכוהול, חבית מס. 7266.
ריח: ונילי מאוד, טעמי עץ מורגשים, בעיקר בהוספת מים, השילוב של הריחות מזכיר ריח בננה.
טעם: מתקתק מאוד, הרבה וניל וטעמי מאלט ועץ. ממש עושה חשק ללגום עוד.
פיניש: ארוך מאוד ומורכב. טעמי קקאו מורגשים בשילוב וניל עדין.
כללי: הוויסקי הטוב ביותר בטעימה לטעמי, מורכב מאוד. טעם מתקתק שפשוט עושה חשק ללגום ללא הפסקה.

Balvenie 12 DoubleWoodבלוויני 12 דאבל ווד Balvenie 12 DoubleWood, חוזק 40% אלכוהול. פיניש בחביות שרי אולורוסו.
ריח: פירותי מאוד. מאוזן היטב ועדין. טעמי האגוזים של השרי מורגשים הרבה יותר לאחר הוספת מים, ונילי מאוד.
טעם: וניל. מתקתק ופירותי מאוד. השרי מורגש לצד נגיעות עשן קלות. מאוד מאוזן.
פיניש: ארוך ומורגש היטב. פיניש מענג ביותר.
כללי: וויסקי מאוד טוב ומאוזן, אחד הטובים ב- 12 שנות יישון.

Balvenie 21 Port Wood Finishבלוויני 21 פורט ווד Balvenie 21 Port Wood, חוזק 40% אלכוהול. מיושן בחביות אקס-פורט.
ריח: וואו! מאוד מורכב, מתיקות בשילוב ריחות של טבק, שזיפים, פירות יבשים.
טעם: טעם מלא מאוד, מורכב ומתפתח לאט לאט בפה. יבש קצת, טעמי קקאו, דבש, עץ ופירות יבשים. שילוב מעניין של חמוץ-מתוק. הפורט מורגש.
פיניש: בינוני. אחרי כמה שניות מורגשים בעיקר הטעמים המתוקים. יבש מאוד.
כללי: וויסקי מעניין מאוד, ללא ספק אחד הטובים שטעמתי. טעם מורכב מאוד.

Balvenie 17 Peated Caskבלוויני 17 חבית כבול Balvenie 17 Peated Cask, חוזק 43% אלכוהול. פיניש בחביות שיושן בהן וויסקי כבולי מהאי איילה.
ריח: עדין ומתקתק, טופי, קרמל ודבש. הכבול כמעט ולא מורגש בריח.
טעם: יבש מאוד. הכבול מפתיע בעוצמות שלו. טעם לא כ"כ מאוזן והכבול לא משתלב בו טוב עם הטעמים המתוקים של פירות ווניל.
פיניש: יבש מאוד וארוך, הכבול נעלם ונשאר טעם מתקתק של וניל.
כללי: אין כ"כ התאמה בין הריח לטעם ולפיניש והוויסקי לא מאוזן היטב. מפתיע. לא לטובה ולא לרעה.

לסיום אני רוצה להודות לתומר עם אירוע הטעימות ומקווה שיהיו עוד אירועים כאלו במחיר שפוי.

Slainte!

 

* התמונות מהאירוע באדיבות תומר. צילום: שי אזולאי. תודה.

ביום השני שלי על האי קמתי לבוקר קר עם הרבה גשמים. עד עכשיו היה לי מזל מבחינת מזג האויר בטיול אבל נראה שהוא נגמר.

מקל שמשמש לחיתוך גושי הכבול מהאדמהחרף מזג האויר הסגרירי החלטתי לצאת לטיול לשדות הכבול (Peat) שעל האי.
המראה באמת מרשים: מרחבים בלתי נתפסים של קוביות כבול מסודרות שורות-שורות, בסדר מופתי, ממתינות לייבוש (כנראה כבר ביום אחר) ואז למחסנים לפני השימוש להסקה בבתים או לייבוש השעורה במזקקות הוויסקי.
זה ממש נחמד לראות איך באמת חוצבים את הכבול מהאדמה, בעזרת מקל עם סכין מרובעת ממתכת בקצה שלו, שיוצרת את הקוביות הארוכות של גושי הכבול (בתמונה משמאל).

המלתתות הגדולות כבר משתמשות במכונות לחיתוך הכבול מהאדמה ואז הגושים נראים עגולים ולא מרובעים כמו שהם יוצאים בשיטה המסורתית.

שדות כבול על האי איילה

לאחר כחצי יום של שיטוטים על האי בגשם השוטף החלטתי להמשיך בסיורי המזקקות.

במזקקת לגבולין (Lagavulin) מרכז המבקרים והחנות די קטנים וצנועים. מעבר לסיור הרגיל יש סיור במחסני החביות פעמיים בשבוע והוא מומלץ ביותר. הסיור כולל קצת סיפורים מאחורי הקלעים של המזקקה וגם טעימת של הספיריט שיוצא ישר מהדוד ועוד כמה טעימות מחביות.
הסיורים האלו מתקיימים פעמיים בשבוע בהדרכת יאין מקארתור (Iain MacArthur), האיש שהפך לאגדה במזקקה. בשביל להצטרף לסיור כזה צריך להזמין מקומות מראש.
חוץ מזה מומלץ ללכת להליכה קצרה דרך שטח המזקקה אל המזח שנמצא מאחוריה – בטוח שהתמונות שם יצאו טוב.

DSCN21363 DSCN21361 DSCN2141
Lagavulin Distillery - Panoramic

רשמי טעימה:
Lagavulin 12לגבולין 12 Lagavulin
, חוזק חבית 57.5% אלכוהול, מהדורת 2011.
ריח: עשן כבול מאוד חזק מורגש בשילוב נגיעות מתקתקות של דבש.
טעם: גוף מלא. מאוד שומני. הכבול ממש מייבש את הפה, טעמי שוקולד מריר (או קקאו) מורגשים.
פיניש: ארוך ומורכב, חוץ מהכבול שכמובן מורגש, גם ממתיקות פירותית. השוקולד המריר עדיין מורגש.
כללי: לפי דעתי וויסקי מדהים! מורכב מאוד עם רמת כבול גבוהה אך מאוזן להפליא. מציע שילוב מדהים של עשן וטעמים נוספים שהופכים אותו בסופו של דבר למשהו לא קשה לשתייה. ובנוסף הוא חוזק חבית.

Lagavulin 16לגבולין 16 Lagavulin, חוזק 43% אלכוהול, מיובא לארץ אבל מאוד יקר.
ריח: כבול! נגיעות שרי מתקתקות ווניל מורגשות.
טעם: הכבול, שמייבש את הפה בהתחלה, הופך למתיקות שומנית של שרי, וניל וטעמים של עלים ירוקים טריים. מאוד מורכב ומלא בטעמים.
פיניש: ארוך וכבולי. קצת חריף, אולי פלפל שחור מורגש.
כללי: וויסקי טוב. חבל שבארץ המחיר שלו בשמיים.


מזקקת בואומור (Bowmore) ממוקמת ממש במרכז העיר בואומור ועל הים. הסיור שם רגיל ואין בו שום דבר מיוחד, הסיורים ה"מיוחדים" במזקקה כוללים רק יותר טעימות של גרסאות שמעבר ל- 12 שנה.
על הוויסקים כבר כתבתי רשמי טעימה בפוסט הזה.
בסה"כ אני אוהב את הוויסקים מהמזקקה הזו, את מרכז המבקרים פחות אהבתי. אבל אפשר להתנחם באיזו ארוחת צהריים בעיר הנחמדה ולהמשיך בדרך.

DSCN2180 DSCN21731 DSCN21732

 

 


מזקקת קילכומן (Kilchoman) היא ללא ספק הנקודה הכי מעניינת על האי מבחינתי, ראשית בשל היותה המזקקה הצעירה ביותר כאן – היא הוקמה בשנת 2005 והייתה המזקקה הראשונה שמוקמת על האי איילה מזה 127 שנים. בנוסף היא נחשבת למזקקה קטנה עם ייצור של כ- 90,000 ליטרים של אלכוהול לשנה. לצורך השוואה: המזקקות הגדולות על האי, דוגמת לפרוייג וקאול אילה, מזקקות לפחות את אותה כמות של אלכוהול בשבוע(!). נקודה מעניינת נוספת היא שכ- 40% מהלתת שבשימוש במזקקה מולתתת במקום ובעת מילוי החביות ישנה הפרדה מוחלטת בין הוויסקי שזוקק מהלתת שמיוצרת במזקקה ובין הלתת שנקנית ממלתתה גדולה.
עד כה לא יצאו מהדורות רבות של וויסקים מהמזקקה ובין הביקבוקים שיצאו אפשר למצוא וויסקים בני 3-4-5 שנים וכן וויסקי מחביות שרי שיצא לא מזמן ו-וויסקי שנקרא 100% Islay, שהוא וויסקי שכל כולו יוצר במזקקה עצמה, משלב הליתות ועד שלב הביקבוק.

DSCN2201המזקקה עצמה ממוקמת בחווה שנמצאת בצפון מערב האי ושדרך הגישה אליה, באורך 6.5 ק"מ, היא דרך לא סלולה ברוחב שמספיק למכונית אחת. כל בערך חצי קילמוטר יש מפרץ חנייה לצד הדרך כדי לאפשר מעבר של שתי מכוניות.
בחווה עצמה מציעים גם טיולי סוסים שיוצאים מדי יום ויש בה בית קפה קטן ונעים שאפשר להעביר בו את הזמן.

הסיור במזקקה כולל מעבר בין כל השלבים של הכנת הוויסקי, שכאמור נעשים כולם במקום, והוא מאוד מעניין כי הכל קטן ובסדר גודל של מזקקה קטנה. הכל אנושי, הקסם – שכבר לא קיים בהרבה מזקקות גדולות בצורה האותנטית היפה, קיים פה בשיא העוצמה. וכל זה למרות שהמזקקה הזו עוד לא בת 10 שנים…
בהחלט ביקור חובה לכל מבקר שמגיע לאי איילה ושמעניין אותו באמת איך מייצרים וויסקי ולא רק לראות דודי ענק מופעלים ע"י טכנולוגיה מודרנית מטורפת.

DSCN2204 DSCN2209 DSCN2217 DSCN2264 DSCN2288 DSCN2297

רשמי טעימה:
Kilchoman 100% Islayקילכומן 100% Islay
, חוזק 50%, יושן 3 שנים.
ריח: מליחות מורגשת, כבול עדין ונגיעות לימון.
טעם: מתחיל מתוק, לימוני ואז הכבול מגיע ומורגש.
פיניש: רך ועדין, לא ארוך. כבולי ועדין.
כללי: וויסקי די צעיר וזה מורגש. מיושן בחביות בורבון שמולאו לראשונה ועדיין הוניל לא מספיק מורגש. כרגע, יותר גימיק לאספנים בגלל שכולו מיוצר במזקקה, מאשר וויסקי טוב לשתות.

Kilchoman Sherry Caskקילכומן שרי קאסק Kilchoman Sherry Cask, חוזק 46% אלכוהול.
ריח: כאן כבר השרי מאוד מורגש על ההתחלה והכבול רק נותן חפוי מאחור.
טעם: מתיקות של פירות יבשים, וניל וקינמון מורגשים, העשן מורגש קלות ברקע, לא ברור אפילו אם זה כבול או עשן שמריח כמו סלמי. מליחות ים קלה.
פיניש: לא ארוך מאוד אבל עדין ונעים. המתיקות של השרי מורגשת בעוד העשן נעלם לגמרי.
כללי: מהדורה מאוד טובה מהמזקקה הזו. אולי רמז לבאות? אני מצפה בכליון עיניים.


מזקקת ברוכלאדי (Bruichladdich) היא עוד מזקקה מאוד מעניינת ששוכנת על האי, קרוב מאוד למזקקת קילכומן. מגוון המהדורות המיוחדות והוויסקים השונים והמגוונים היוצאים מהמזקקה ענק.
נקודה מעניינת היא שהמזקקה, שמאז מלחמת העולם השנייה ניסתה לייצר וויסקי איילה שונה, לא מעושן וכבד אלא מתקתק ופרחוני, מייצרת כיום שתי סדרות של וויסקים מאוד מעושנים: הראשונה היא פורט שרלוט, שנקראת ע"ש המזקקה הישנה באי שנסגרה. סדרה זו מעושנת על לרמה של 40 ppm. הסדרה השנייה היא האוקטומור (Octomore) שידועה כ- "וויסקי המעושן ביותר שיוצר אי פעם" ולה מהדורות של 80-167 ppm. הוויסקי עצמו לא מרגיש כ"כ מעושן כמו שמציגים אותו… במזקקה נאמר לי שהם עובדים עכשיו על וויסקי מהסדרה הזו של 300 ppm.

מרכז המבקרים במזקקה מושקע וגדול והסיורים מעניינים ומלאי תוכן ומועברים בקפידה. בסיור מוצג לראווה גם הדוד שמשמש את המזקקה לייצור ג'ין (כן, הם מייצרים גם ג'ין לא רע בכלל), שהוא אחד המוזרים שראיתי בצורה ובמבנה שלו. הדוד כמעט לא פועל כי כבר בזיקוק הראשון הם ייצרו כמות שמספיקה להם למכירות של כמה שנים.

DSCN2303 DSCN2305
DSCN2358 DSCN2370 DSCN2378

רשמי טעימה:
Bruichladdich The Laddie Tenברוכלאדי ליידי 10 Bruichladdich The Laddie Ten
, חוזק 46% אלכוהול.
ריח: וניל, ג'ינג'ר, לימון. עדין מאוד.
טעם: עדין ביותר, גוף כמעט לא מורגש. פירותיות של תפוזים ומלון מורגשת, וניל, ג'ינג'ר, מתיקות קלה.
פיניש: קצרצר. מתיקות משולבת עם מאלתיות ונגיעות לימון קלות.
כללי: וויסקי לחובבי המתוקים והקלים. לא להתבלבל – לא וויסקי איילה טיפוסי בכלל בלי שום זכר לעשן. סה"כ וויסקי טוב.

Bruichladdich Octomore 4.2 167 ppmאוקטומור Octomore 167 ppm 4.2, חוזק 61% אלכוהול, הוויסקי המעושן ביותר שיוצר אי  פעם.
ריח: הכבול מורגש דווקא די בעדינות בריח, נגיעות של עור, טבק וריח ים מורגשות גם.
טעם: גוף בינוני. מאכזב במקצת. הציפייה לפצצת עשן מתפוגגת באחת כשהוויסקי דווקא די עדין, אמנם הכבול מורגש אבל לא ברמה שציפיתי שיהיה. בינות לעשן הכבולי יש רמזים למליחות קלה וגם למתיקות קרמלית.
פיניש: יובש בפה. הכבול מייבש כל חלקה רטובה שנשארה על הלשון… פיניש די ארוך.
כללי: וויסקי נחמד אבל לא(!) ברמת המחיר שלו. גימיק נחמד אם כי לא ממש מורגש שהוא הרבה יותר מעושן מוויסקים בעלי רמת כבול רגילה.



חזרה ליבשה והדרך הביתה

DSCN2414אחרי שלושה ימים על האי איילה שבהם הספקתי לבקר בשש משמונה המזקקות ששוכנות בו, תפסתי את המעבורת חזרה ליבשה לקראת היום האחרון של הטיול ו- הביתה!
את הלילה העברתי בעיר אינבררי (Inverary) שחוץ מהיותה עיר מעבר בין האי איילה והעיר קמפבלטאון לבין גלזגו, היא לא ממש מעניינת.

חובבי הוויסקי יימצאו בה את אחת מחנויות הוויסקי הטובות ביותר שאפשר למצוא – Loch Fyne Whiskies. אני אישית קונה הרבה מהחנות הזו דרך אתר האינטרנט שלה. המגוון עצום! כמעט כל וויסקי שניתן לדמיין נמצא שם וגם המחירים נמוכים עד סבירים. בהחלט מומלץ לעצור לביקור קצר.

יש להם גם בלנד נחמד שעורבב במיוחד לחנות – עדין מאוד ומתקתק. ברמת המחיר שלו הוא ממש וויסקי מומלץ.

DSCN2407

הטיול היה מדהים! אבל טוב לחזור הביתה…