הנופים המרהיבים, הכבשים שרועות במרחבים הפתוחים, חופי הים הכחולים, שלל מזקקות הוויסקי וריח הכבול ברחובות בימי החורף הקרים – כל אלו הופכים את האי איילה לפיסת גן-עדן עלי אדמות.
ההגעה לאי היא באמצעות מעבורת (Ferry), שניתן לעלות עליה גם עם הרכבים. רצוי להזמין כרטיסים מראש.
האי איילה (Isle of Islay) ידוע לכל חובבי הוויסקי בשל המזקקות הרבות, 8 במספר, ובשל הוויסקים המעושנים הבאים מהן עקב השימוש בכבול לייבוש השעורה. הכבול הוא מצרך מאוד נפוץ באי ובכל נסיעה רואים פה שדות כבול וערימות שממתינות לייבוש. הוא משמש כאן לא רק לתעשיית הוויסקי אלא גם לחימום הבתים בימי החורף הקרים.
שמונה המזקקות הוויסקי הנמצאות על האי הן:
1. לפרוייג (Laphroaig) – נמצאת בסמוך לעיר פורט אלן שבדרום האי. בבעלות תאגיד בים האמריקאי (הבעלים של המותג ג'ים בים).
2. לגבולין (Lagavulin) – נמצאת בסמוך לעיר פורט אלן. בבעלות תאגיד דיאג'יו (Diageo).
3. ארדבג (Ardbeg) – נמצאת בסמוך לעיר פורט אלן. בבעלות מזקקת גלנמורנג'י (שבבעלות תאגיד לואי ויטון).
4. בואמור (Bowmore) – נמצאת במרכז העיר בואמור שבמרכז האי. בבעלות תאגיד סאנטורי (Suntory) היפני.
5. קאול אילה (Caol Ila) – נמצאת בסמוך לעיר פורט אסקאיג (Port Askaig) שבצפון-מזרח האי. בבעלות תאגיד דיאג'יו.
6. בונהאבן (Bunnahabhain) – נמצאת בסמוך לעיר פורט אסקאיג. בבעלות תאגיד בורן-סטיוארט (Burn Stewart).
7. קילכומן (Kilchoman) – נמצאת בצפון-מערב האי. המזקקה החדשה ביותר על האי. נמצאת בידיים פרטיות.
8. ברוכלאדי (Bruichladdich). נמצאת בצפון-מערב האי. נמצאת בידיים פרטיות.
חלק מהמזקקות מייצרות וויסקים מעושנים ברמות שונות ולחלקן וויסקים עדינים. רק שלוש מהן עוד נוהגות ללתת את השעורה, או לפחות את חלק מהתצרוכת של המזקקה, בעצמן – לפרוייג, קילכומן וברוכלאדי.
על האי נמצאת גם מלתתת ענק הנמצאת בבעלות תאגיד דיאג'יו, שגם שתיים מהמזקקות באי שלו, ואת רוב הלתת שהמזקקות באי צורכות הן קונות ממנה. המלתתה נמצאת במקום בו שכנה עד שנת 1987 מזקקת פורט אלן (Port Ellen), ממש בכניסה לעיר בעלת שם זהה, וחורבות המזקקה עדיין נמצאות בסמוך לה.
במקום שבו פקק התנועה היחיד נוצר ע"י כבשים שחוצות את הכביש וחוסמות את הדרך, אי אפשר שלא לחוש איך הזמן נעצר, הטכנולוגיה נשארת מאחור והאוירה שקטה ורגועה. ממש כפי שהיה לפני מאה שנים (חוץ מהאינטרנט האלחוטי שנמצא בכל פינה).
בהתחלה רציתי להספיק בשלושה ימים לבקר בכל המזקקות באי – אז רציתי. גם יום ראשון שהיה באמצע וגם קצב החיים האיטי פה גרמו לי לוותר לבסוף על שתיים מהמזקקות – קאול אילה ובונהאבן. עד לטיול הבא.
רשמים קצרים מהביקורים במזקקות:
ארדבג (Ardbeg)
במרכז המבקרים יש גם בית קפה ומסעדה מאוד שקטים ונחמדים, שנבנו בתוך אחד מתנורי ייבוש השעורה הישנים. מאוד מומלץ לשלב ביקור עם ישיבה באחד מהם.
לא לקחתי את הסיור הרגיל והפשוט ביותר אלא אחד שנקרא "ארדבג ישן מול ארדבג חדש" (Old Ardbeg, New Ardbeg) שבו יש בנוסף לביקור הרגיל שעושים בכל המזקקות, גם טעימה של שני וויסקים שהוצאו ע"י הבעלים הנוכחי בתחילת דרכו, ארדבג 17 ו- Kildalton 1981 ועוד שתי טעימות מוויסקים ישירות מהחבית.
רשמי טעימה:
ארדבג 17, 40% אלכוהול, זוקק בשנת 1977.
ריח: כבולי עדין ביותר עם זכר לוניל.
טעם: גוף מלא. מורכב מאוד, מאוזן מאוד. טעם עדין של שוקולד ושעורה עם טיפה וניל.
פיניש: כבול ולימון משתלבים לפיניש ארוך ונעים ומאוזן להפליא.
כללי: וויסקי מאוד מורכב ומאוזן. חבל שלא מיוצר עוד.
קילדלטון 1981 Kildalton, חוזק 52.6% אלכוהול, יושן 24 שנים.
ריח: אין בו את הכבול האופייני לארדבג. ריח פרחוני שמזכיר ריח של יין לבן. מתקתק.
טעם: גוף בינוני פרחוני ומתקתק. דבש, לבנדר, כבול עדין ביותר.
פיניש: ארוך ומאוד מלוח, הכבול והמתיקות נשארים לאורך זמן.
כללי: וויסקי מעניין מאוד, לא ארדבג אופייני.
לפרוייג (Laphroaig)
ללפרוייג מרכז מבקרים מאוד מושקע שפתוח שבעה ימים בשבוע. זה חשוב אם נמצאים באי גם ביום ראשון ורוצים להספיק כמה שיותר מזקקות.
המזקקה היא אחת משלוש באי שעדיין יש להן ריצפת ליתות פעילה ו- 10% מהשעורה שבשימוש במזקקה מולתתת במקום. השאר נקנית מהמלתתה בפורט אלן.
הם גם היחידים שעדיין כורים את הכבול ממאגרים ששייכים להם ולפי מה שהם אומרים – יש באדמות ששייכות להם עוד כבול שיספיק ל- 5000 שנה, כך שמהבחינה הזו הם לא בבעייה.
המזקקה עצמה היא ענקית, מודרנית וממוחשבת כולה. חוץ מריצפת הליתות כמובן. מיכל המאש ענקי, מיכלי התסיסה הגדולים עשויים נירוסטה ושורת הדודים הארוכה מרשימים ביותר.
רשמי טעימה:
לפרוייג 10 חוזק חבית, 58.3% אלכוהול.
ריח: כבול די חזק, לימון טרי.
טעם: כבול מאוד חזק עם גוף בינוני, מרגישים ממש את העץ ואת הלתת. נגיעות מתוקות.
פיניש: מתחיל מתקתק ונגמר ארוך מאוד עם עשן כבולי שמייבש את הפה משולב עם טעמי עץ.
כללי: גרסה משופרת בהרבה של ה- 10 הרגיל. מומלץ לחובבי העשן – וויסקי מאוד מורכב.
טוב, זהו להפעם – זה נהייה ארוך אז.. המשך יבוא…
