ארכיון הרשומות עם התג "קמפבלטאון"

קמפבלטאון (Campbeltown), שנמצאת על חצי אי במערב סקוטלנד, הייתה פעם בירת הוויסקי העולמית. לא פחות מ- 32 מזקקות וויסקי היו בעיר בשנת 1890!

DSCN1638חלק מהמבנים ששימשו למזקקות עדיין עומדים עד היום אך רובם נהרסו. שאריות של מחסני חביות אפשר לראות הרבה, אך כמובן שהמבנים האלו משמשים היום לדברים אחרים.

פרנק מקהארדי (Frank McHardy), מנהל הייצור במזקקת ספרינגבנק והאיש שמנהל מאחורי הקלעים את כל מה שקורה במזקקה לקח אותנו לסיבוב בשלושת המזקקות היחידות שעוד פועלות בעיר, ובדרך גם הראה לנו כמה מבנים ששימשו למזקקות בעבר.

על מזקקת ספרינגבנק אני עוד אכתוב בפוסט גדול ומורחב, הנה הרשמים שלי מהסיור בשתי המזקקות האחרות:

מזקקת גלנגייל (Glengyle Distillery)
DSCN1647לא הרבה זוכים לסיור במזקקה מכיוון שאין בה מרכז מבקרים והיא לא פועלת כל השנה. מבחוץ היא נראית די מוזנחת ונראה שמאז הפתיחה ב- 2004 נזקי הזמן עשו את שלהם. אפילו האות L במילה Distillery שבשלט המזקקה הראשי נתלש או נפל עם הזמן…

המזקקה הישנה הייתה פתוחה בין השנים 1872-1925 והייתה בבעלות אחיו של מייסד ספרינגבנק, ג'ון מיטשל.
במהלך השנים שלאחר הסגירה מבנה המזקקה שימש בעיקר למחסנים ולפני הפתיחה שימש כמפעל למזון לבעלי-חיים. בשנת 1941 נרכש מבנה המזקקה במטרה לחזור ולהפעילה אך הדבר לא צלח והמזקקה נשארה סגורה, עד שבשנת 2000 נרכשה ע"י הבעלים הנוכחי של ספרינגבנק, הדלי רייט, שהוא דור רביעי למייסדים מזקקת גלנגייל למעשה הייתה שייכת לדוד של סבא שלו.
הוא החליט שהגיע הזמן לפתוח את המזקקה מחדש ולשמר את המורשת המשפחתית.

DSCN1649הוא פנה לפרנק מקהרדי בכדי שיתכנן את הפתיחה מחדש וזה נענה לאתגר.
הציוד ששימש במזקקה המקורית כבר מזמן נעלם ורוב הציוד שנרכש לפתיחת המזקקה היה חדש, מלבד מגרסת הלתת שנרכשה ממזקקה מהספייסייד ושופצה, וזוג דודי הזיקוק והכספת שנרכשו ממזקקת בן-וויויס (Ben Wyvis Distillery). הספיריט הראשון זוקק בשנת 2004 וב- 2009 בוקבקה המהדורה הראשונה של בקבוקים, בני 5 שנים.

התפוקה המלאה של המזקקה גדולה בהרבה מהתפוקה של ספרינגבנק ויכולה להגיע עד לכ- 2,000,000 ליטר של אלכוהול לשנה, אך כיום המזקקה פועלת רק למשך 6 שבועות כל שנה ומייצרת סינגל מאלט בשם קילקראן (Kilkerran), מכיוון שהשם גלנגייל כבר נתפס ע"י מזקקה אחרת.

המזקקה עצמה מאוד מודרנית והכל מופעל בה באופן אוטומטי, בניגוד לספרינגבנק שבה כל התהליך הוא ידני ומסורתי.
הלתת מגיע מספרינגבנק השכנה ונגרס במגרסה במקום, מועבר למיכל המאש הגדול והחדיש, עשוי נירוסטה ואז אל ארבעת מיכלי התסיסה עשויים מעץ. על זה פרנק לא היה מוכן להתפשר בטענה שהתסיסה בעץ טובה הרבה יותר ומוסיפה הרבה טעמים לוויסקי. במזקקה שני דודי נחושת נמוכים וטיפה רחבים וכספת ספיריט עשוייה נירוסטה (מה שלא רואים בהרבה מזקקות, ברוב המזקקות הכספת היא מנחושת).
בסוף יצאנו לחדר מילוי החביות שבו מיכל גדול לקיבול הספיריט ומשקל לשקילת החביות הריקות שנכנסות למילוי והחביות המלאות שיוצאות לאיחסון במחסנים של ספרינגבנק.

הרעיון ללוגו המזקקה נלקח מחלון עם סורגים שנמצא באחת החומות שמקיפות את שטח המזקקה ודרכו רואים את מגדל הכנסייה של העיר עם השעון עליו.

DSCN1664 DSCN1672 DSCN1691 DSCN1675 DSCN1707 Glengyle Logo

מזקקת גלן סקושיה (Glen Scotia)
DSCN1727המזקקה הנוספת שנמצאת בעיר היא גלן סקושיה (לא גלן סקוטיה).
היא הוקמה בשנת 1832 ופעלה עד 1928 תחת ידיים שונות. בשנים האלו הכלכלה בסקוטלנד ובספרינגבנק בפרט סבלה מקשיים ולא פחות מ- 20 מזקקות נסגרו בעיר בין השנים 1921-1934.

המזקקה ידעה עליות ומורדות ונסגרה מספר פעמים במהלך השנים עד שבמאי 1999 חזרה לפעול בבעלות הנוכחית.
היא שואבת את המים מאגם קרוסהיל (Crosshill Loch), שממנו שואבות גם שתי המזקקות האחרות ויש בה מיכל מאש עשוי פלדה, שישה מיכלי תסיסה עשויים נירוסטה ושני דודי זיקוק עשויים נחושת, אך שחורים למראה עין.
את השעורה הם לא מלתתים במזקקה אלא קונים אותה מאיזור הספייסייד ומאחסנים אותה בתוך שני מיכלי קיבול ענקיים בני 60 טון כל אחד.

DSCN1737 DSCN1746 DSCN1748 DSCN1761 DSCN1765

בדרך חזרה עצרנו ליד מספר מבנים ששימשו למזקקות ישנות בעיר, כדוגמת גלן מור (Glen Mhor), לוך אנד (Loch End), הייזלבורן (Hazelburn) ועוד כמה אחרות. וכמובן – הבניין ששימש את אנשי המכס כי במקום שיש כ"כ הרבה מזקקות חייבים בית מכס.
גם המבנה שמשמש היום לתחנה המרכזית בעיר היה פעם מזקקה ועדיין יש בו את הפגודה המסורתית, זכר לימים ההם.

DSCN1715 DSCN1720 DSCN1722 DSCN1724

רשמי טעימה:
Kilkerran Work in Proccessקילקראן וורק אין פרוסס (Kilkerran Work in Proccess) – יושן 5 שנים, 46% אלכוהול. הוויסקי הראשון שיצא ממזקקת גלנגייל. כל שנה מתוכננים לצאת 12,000 בקבוקים חדשים עד שהוויסקי הראשון יגיע ל- 10 שנים (בשנת 2014) ואז יישאר רק הוויסקי בגיל הזה.
ריח: עדין, מעושן קלות, ריח עדין של אגוזים.
טעם: מלא ועשיר, חריפות קלה מלווה את הלגימה הראשונה, וטעמי פירות מופיעים בהמשך.
פיניש: עדין, בטעמי וניל וכבול שנשאר קצת זמן בפה ומייבש אותו.
כללי: די מבטיח אם כי קצת צעיר עדיין.

גלן סקושיה 12 – 40% אלכוהול. צבע צהבהב מאוד מאוד בהיר.
ריח: מאוד מאוד עדין עד כדי בלתי מורגש, נגיעות של עשבים, כבול עדין ביותר.
טעם: גוף די מלא. טעם מתקתק ועשבי מאוד, עשן כבול קליל, עם הוספת מים טעמים מתוקים של וניל וקרמל מורגשים הרבה יותר.
פיניש: קצר. מאוד מאלטי עם שילוב נגיעות מנטה עדינות.
כללי: וויסקי לא רע אבל גם לא מומלץ. הצבע שלו די חיוור, למרות שבתמונות באינטרנט הוא לא נראה כזה.

Aberfeldy logoקרוב מאוד לעיירה פיטלוצ'רי, שם העברתי את הלילה, נמצאת העיר אברפלדי (Aberfeldy) שבה מזקקה בעלת אותו שם והמאלט שלהם הוא הלב של הבלנד דיווארס (Dewar's). מזקקת אברפלדי הייתה אחת מארבע מזקקות שנמכרו בשנת 1998 ע"י תאגיד דיאג'יו הענקי לחברת John Dewar & Sons, שהיא בבעלות תאגיד בקרדי.

שינוי הבעלות עשתה רק טוב למרכז המבקרים של המזקקה, שהפך ל- "עולם הוויסקי של דיווארס" (Dewar's World of Whisky), מרכז מבקרי חדש ומושקע שנפתח בשנת 2000 בחלל שפעם היה ריצפת הליתות של המזקקה.
בתחילת הסיור נכנסים לאודיטוריום מרשים ביותר וצופים בסרט אודות משפחת Dewar ואז עוברים למוזיאון מושקע מאוד שבו היסטוריה על המשפחה ועל המותג, דוגמא לחדר העירבוב של המאסטר בלנדר הראשון של המזקקה ושולחן מאוד נחמד של המחשת ריחות שונים שקיימים בוויסקי. לוחצים על כפתור ומריחים – ואז מנסים לנחש איזה ריח זה ומגלים את התשובה הנכונה. מאוד מרשים ומושקע.
DSCN0698בסוף הסיור מקבלים טעימה אחת לבחירה (מבין דיווארס הרגיל, דיווארס 12 או אברפלדי 12) ויש אפשרות להוסיף כמה פאונד על טעימה ישירות מחבית שנמצאת במרכז המבקרים שבה מתיישן לו וויסקי בעל 55% אלכוהול שזוקק בשנת 1983, מה שהופך אותו לבן 29 שנה, מכובד ביותר. כמובן שהלכתי על זה!

בהמשך הסיור נכנסים למזקקה עצמה לסיור די רגיל שעובר בכל השלבים: גריסת הלתת, מיכלי בישול המאש, מיכלי התסיסה ולבסוף דודי הזיקוק.
אחר-כך ממשיכים למה שהיה פעם מחסן החביות, שגם אותו שיפצו והפכו להיכל מאוד מרשים ויפה שממחיש איך המחסנים האלו היו נראים.
DSCN0703ביציאה עומד לו המשקל שעליו היו מעלים את החביות לשקילה לפני מעבר לשלב הביקבוק וליידו ניצב לו הדלפק של פקידי המכס שהיו רושמים כל מיליליטר של אלכוהול בכדי שישולמו המיסים עבורו. היום, כיאה לתאגיד גדול, הם כבר שולחים את החביות ליישון, עירבוב וביקבוק בגלזגו, בכדי להעמיס אותם ישר על משאיות בתום הביקבוק ולשלוח לרחבי הגלובוס. הרבה פחות לוגיסטיקה, קצת פוגע בקסם – אבל בעולם שבו בעיקר הכסף מדבר, הרומנטיקה נפגמת לפעמים.

בהחלט ביקור מרשים, שווה קפיצה!

DSCN0705 DSCN0693 DSCN0700

ישר אחרי מרכז המבקרים ממשיכים בנסיעה מערבה על כביש A827 ונכנסים לתוך העיר אברפלדי. עיר קטנה ונחמדה, עם נחל יפה שחוצה אותה ואפשר לעצור באחד מבתי הקפה או לטייל קצת בעיר ולספוג אווירה.

מכאן – מערבה לעיר אובן (Oban), שבה שוכנת מזקקה בעלת שם זהה. אחת המזקקות שאת הוויסקים שלה אני הכי אוהב ואחת הראשונות שביקבקה את הוויסקים שלה כסינגל מאלטים בסקוטלנד, כבר החל משנת 1880.

הדרך מלאה במרחבים ירוקים פתוחים לרווחה, נהרות ואגמים מדהימים וכל 20 דקות בערך עצרתי בצד לצלם כי ממש לא יכולתי לעצור את עצמי. נראה כאילו מפרצי החנייה שנמצאים כל בערך קילומטר נועדו בדיוק בשביל זה.
קצת לפני ההגעה לאובן נמצאת עיר שנקראת טינדרום (Tyndrum) שיש בה תחנת דלק, מסעדה וחנות מזכרות לתיירים. החנות מלאה בהמון שטויות שאפשר להוציא עליהם ים כסף ואז להתחרט על זה ברגע שמגיעים הביתה, אבל יש בה גם מחלקת וויסקי ענקית עם מבחר מרשים ביותר של בקבוקים, גם כאלו מאוד נדירים. שווה עצירה גם אם לא בשביל לקנות.

העיר אובן היא עיר נמל צבעונית ונחמדה, יש בה טיילת לאורך הים והשקיעה מבעד לאוקיינוס ולאיים שנמצאים מול העיר מאוד יפה. גם מסעדות, ברים וחנויות שונות יש בלי סוף ואין בעיה למצוא כל מה שצריך.

DSCN0756 DSCN0778 DSCN0782

Oban Logoמזקקת אובן ממוקמת בדיוק במרכז העיר, ממש מול המזח המרכזי ובניגוד לרוב המזקקות בסקוטלנד אי אפשר לזהות אותה לפי הפגודה המפורסמת כי אין לה אחת כזו. היא בבעלות תאגיד דיאג'יו והוויסקים שלה לא מיובאים לארץ באופן סדיר לצערי, כי הם פשוט טובים.
הסיור עצמו במזקקה די בנאלי ומשעמם. אם כבר הייתם בכמה מזקקות אז בהחלט אפשר לוותר עליו כי לא רואים או לומדים שם שום דבר מיוחד ושונה.

DSCN0790 oban stills

יום אחד באובן, ודרומה – לקמפבלטאון (Campbeltown).

הדרך לקמפבלטאון עוברת לאורך האוקיינוס ומציעה נופים מרשימים ביותר. ביום טוב אפשר לראות לצד הדרך את האי איילה באופק. בדרך אפשר לעצור בכמה חופים. המים קפואים! ניסיתי…
עצירה אחת מומלצת בדרך מאובן לקמפבלטאון היא בעיר הקטנה טרברט (Terbert) שיש בה מזח יפה ומרינה נחמדה ומבחר בתי קפה למנוחה קצרה.

IMG_1941

קמפבלטאון היא עיר קטנה עם רחוב ראשי אחד וגם בה יש נמל יפה וטיילת לאורכו. בעיר נשארו רק שלוש מזקקות פעילות (ספרינגבנק, גלן סקוטיה וגלנגייל), מרשים אמנם לעיר בסדר גודל שלה, אבל עלוב לעומת 32 מזקקות שהיו בעיר בסביבות שנת 1880, מה שהעניק לה את ההגדרה "בירת הוויסקי של סקוטלנד". המיקום על הים בצד המערבי של סקוטלנד והאפשרות לשלוח בספינות את התוצרת לארצות המערב, הביאו להקמת מזקקות רבות בעיר בימים ההם. עם הזמן, הריחוק מהמרכז התעשייתי והתעסוקתי של סקוטלנד גרם לקשיים כלכליים והביא לסגירת רוב המזקקות. עם זאת, קמפבלטאון עדיין מוגדרת כאזור נפרד מבחינת ההגדרות של איגוד הוויסקי הסקוטי, זכר לימים ההם.

שני מקומות מומלצים בעיר לחובבי הוויסקי:
Ardshiel Hotel Barמלון ארדשיל (Ardshiel Hotel) – מקום שהוא חובה לכל חובב וויסקי! המלון הקטן והצנוע, עם המסעדה והבר בקומה הראשונה, מחזיק 468 (ספרתי!) בקבוקי וויסקי שונים על המדפים ועוד כ- 500 בקבוקים שאין להם מקום על המדפים מאחור, ובנוסף לזה עוד אוסף בלתי נתפס של בקבוקי וויסקי נדירים.
אני הייתי שם ארבע פעמים וכל פעם הזמנתי בין שלוש לארבע מנות וויסקי. המבחר אומנם מקשה על הבחירה אבל זה שווה את זה!
גם המסעדה שלהם חביבה והמחירים שם לא בשמיים.

The Whisky Shop – חנות הוויסקי של המבקבק העצמאי Cadenhead. נמצאת ברחוב הראשי ופשוט אי אפשר לפספס אותה. מציעה מבחר גדול מאוד של ביקבוקים של כל המזקקות בסקוטלנד במחירים מצחיקים. שווה ביקור – אני יצאתי עם שני בקבוקים.
בנוסף – החנות צמודה לחדר הטעימות של של מזקקת ספרינגבנק ומשם מתחילים כל הסיורים במזקקה.

בעיר התמקמתי בבית הארחה שסידרו לי ממזקקת ספרינגבנק (Springbank) לקראת חוויה שאני מצפה לה הרבה זמן – שבוע של למידה ועבודה במזקקה במסגרת הוויסקי-סקול שלה. רשמים על זה – בהמשך.