ארכיון הרשומות עם התג "לפרוייג"

beers-2014בתאריכים 9-10-11 לספטמבר תיערך תערוכת Beers 2014 במתחם התחנה בתל-אביב. היום הראשון של התערוכה (9 לספטמבר) ייועד לקהל המקצועי ואילו שני הימים שאחריו (10-11 לספטמבר) יהיו פתוחים לקהל הרחב.

לכבוד התערוכה, הוציאה בירה הדיקטטור מהדורה מיוחדת, בת 1200 בקבוקים בלבד, המבוססת על הבירה הדיקטטור אייריש רד אייל, שאליה הוסף הוויסקי המעושן לפרוייג (Laphroaig) לפני התסיסה השנייה בבקבוק.

הוויסקי לפרוייג, המגיע מהאי איילה (Islay) שבסקוטלנד, ידוע בעיקר בשל עוצמת הריח וטעמי הכבול שבו אשר בלתי ניתנים לפספוס והפכו אותו לשם דבר בעולם הוויסקי.

הוספת וויסקי לבירה היא דבר אשר לא רואים לעיתים קרובות אך הדבר כבר נעשה בעבר, לעיתים המוצר הסופי היה מוצלח ופעמים אחרות ממש לא.
האם עדיין ניתן לקרוא לזה בירה? בטוח שהדעות כאן תהיינה חלוקות ותלוי את מי שואלים אבל בשורה התחתונה וויסקי מורכב מאותם מרכיבים בדיוק כשל בירה ואני חושב שהוא תוסף לגיטימי לא פחות מאשר תוספים כאלו ואחרים שנתקלים בהם לעיתים קרובות יותר.
בארצות הברית יש קוקטייל ידוע שמשלב בין בירה לוויסקי שנקרא Boilermaker. אך במקרה הזה הם מעורבבים לא במהלך תהליך הייצור אלא לפני השתייה ולכן זה קוקטייל.
בעולם היין כן מוסיפים תזקיקים ביצירת יינות מחוזקים כמו שרי או פורט.

בכל אופן – במבחן הטעימה, לדעתי הבירה מצויינת, מאוזנת להפליא ומעניינת.

בקבוק הדיקטטור לפרויגהבירה, בעלת 6.1% אלכוהול, מתאפיינת בריח כבול חזק, ממש כמו של שתיית וויסקי מעושן טוב, טעמה עדין ומאוזן והעשן מורגש הרבה פחות בטעם. היא בעלת גוף בינוני ומרקם עשיר וקרמי.

הסיומת גורמת לתהות אם שתינו זה עתה וויסקי או בירה.

בירה מיוחדת המתאימה הן לחובבי וויסקי והן לחובבי בירות. חווית שתייה מובטחת!

אז בין אם אתם חובבי בירות או לא, אשמח לראות אתכם בתערוכה ולהרים כוסית לחיים!

 קישורים:
אתר התערוכה – Beers 2014
דף בירה הדיקטטור בפייסבוק – לחצו כאן

 

 

* גילוי נאות: הכותב הוא אחד הבעלים של המותג בירה הדיקטטור.

הנופים המרהיבים, הכבשים שרועות במרחבים הפתוחים, חופי הים הכחולים, שלל מזקקות הוויסקי וריח הכבול ברחובות בימי החורף הקרים – כל אלו הופכים את האי איילה לפיסת גן-עדן עלי אדמות.

DSCN2006 DSCN2124 DSCN2186

ההגעה לאי היא באמצעות מעבורת (Ferry), שניתן לעלות עליה גם עם הרכבים. רצוי להזמין כרטיסים מראש.
האי איילה (Isle of Islay) ידוע לכל חובבי הוויסקי בשל המזקקות הרבות, 8 במספר, ובשל הוויסקים המעושנים הבאים מהן עקב השימוש בכבול לייבוש השעורה. הכבול הוא מצרך מאוד נפוץ באי ובכל נסיעה רואים פה שדות כבול וערימות שממתינות לייבוש. הוא משמש כאן לא רק לתעשיית הוויסקי אלא גם לחימום הבתים בימי החורף הקרים.

שמונה המזקקות הוויסקי הנמצאות על האי הן:
מפת המזקקות באי איילה1. לפרוייג (Laphroaig) – נמצאת בסמוך לעיר פורט אלן שבדרום האי. בבעלות תאגיד בים האמריקאי (הבעלים של המותג ג'ים בים).
2. לגבולין (Lagavulin) – נמצאת בסמוך לעיר פורט אלן. בבעלות תאגיד דיאג'יו (Diageo).
3. ארדבג (Ardbeg) – נמצאת בסמוך לעיר פורט אלן. בבעלות מזקקת גלנמורנג'י (שבבעלות תאגיד לואי ויטון).
4. בואמור (Bowmore) – נמצאת במרכז העיר בואמור שבמרכז האי. בבעלות תאגיד סאנטורי (Suntory) היפני.
5. קאול אילה (Caol Ila) – נמצאת בסמוך לעיר פורט אסקאיג (Port Askaig) שבצפון-מזרח האי. בבעלות תאגיד דיאג'יו.
6. בונהאבן (Bunnahabhain) – נמצאת בסמוך לעיר פורט אסקאיג. בבעלות תאגיד בורן-סטיוארט (Burn Stewart).
7. קילכומן (Kilchoman) – נמצאת בצפון-מערב האי. המזקקה החדשה ביותר על האי. נמצאת בידיים פרטיות.
8. ברוכלאדי (Bruichladdich). נמצאת בצפון-מערב האי. נמצאת בידיים פרטיות.
חלק מהמזקקות מייצרות וויסקים מעושנים ברמות שונות ולחלקן וויסקים עדינים. רק שלוש מהן עוד נוהגות ללתת את השעורה, או לפחות את חלק מהתצרוכת של המזקקה, בעצמן – לפרוייג, קילכומן וברוכלאדי.

על האי נמצאת גם מלתתת ענק הנמצאת בבעלות תאגיד דיאג'יו, שגם שתיים מהמזקקות באי שלו, ואת רוב הלתת שהמזקקות באי צורכות הן קונות ממנה. המלתתה נמצאת במקום בו שכנה עד שנת 1987 מזקקת פורט אלן (Port Ellen), ממש בכניסה לעיר בעלת שם זהה, וחורבות המזקקה עדיין נמצאות בסמוך לה.

DSCN2167 DSCN2194

במקום שבו פקק התנועה היחיד נוצר ע"י כבשים שחוצות את הכביש וחוסמות את הדרך, אי אפשר שלא לחוש איך הזמן נעצר, הטכנולוגיה נשארת מאחור והאוירה שקטה ורגועה. ממש כפי שהיה לפני מאה שנים (חוץ מהאינטרנט האלחוטי שנמצא בכל פינה).
בהתחלה רציתי להספיק בשלושה ימים לבקר בכל המזקקות באי – אז רציתי. גם יום ראשון שהיה באמצע וגם קצב החיים האיטי פה גרמו לי לוותר לבסוף על שתיים מהמזקקות – קאול אילה ובונהאבן. עד לטיול הבא.

רשמים קצרים מהביקורים במזקקות:

ארדבג (Ardbeg)
Ardbeg Logoבמרכז המבקרים יש גם בית קפה ומסעדה מאוד שקטים ונחמדים, שנבנו בתוך אחד מתנורי ייבוש השעורה הישנים. מאוד מומלץ לשלב ביקור עם ישיבה באחד מהם.
לא לקחתי את הסיור הרגיל והפשוט ביותר אלא אחד שנקרא "ארדבג ישן מול ארדבג חדש" (Old Ardbeg, New Ardbeg) שבו יש בנוסף לביקור הרגיל שעושים בכל המזקקות, גם טעימה של שני וויסקים שהוצאו ע"י הבעלים הנוכחי בתחילת דרכו, ארדבג 17 ו- Kildalton 1981 ועוד שתי טעימות מוויסקים ישירות מהחבית.

DSCN1955 DSCN1936 DSCN1987
ardbeg distillery panoramic

רשמי טעימה:
Ardbeg 17ארדבג 17
, 40% אלכוהול, זוקק בשנת 1977.
ריח: כבולי עדין ביותר עם זכר לוניל.
טעם: גוף מלא. מורכב מאוד, מאוזן מאוד. טעם עדין של שוקולד ושעורה עם טיפה וניל.
פיניש: כבול ולימון משתלבים לפיניש ארוך ונעים ומאוזן להפליא.
כללי: וויסקי מאוד מורכב ומאוזן. חבל שלא מיוצר עוד.

Ardbeg Kildalton 1981קילדלטון 1981 Kildalton, חוזק  52.6% אלכוהול, יושן 24 שנים.
ריח: אין בו את הכבול האופייני לארדבג. ריח פרחוני שמזכיר ריח של יין לבן. מתקתק.
טעם: גוף בינוני פרחוני ומתקתק. דבש, לבנדר, כבול עדין ביותר.
פיניש: ארוך ומאוד מלוח, הכבול והמתיקות נשארים לאורך זמן.
כללי: וויסקי מעניין מאוד, לא ארדבג אופייני.

 

 

לפרוייג (Laphroaig)
Laphroaig Logoללפרוייג מרכז מבקרים מאוד מושקע שפתוח שבעה ימים בשבוע. זה חשוב אם נמצאים באי גם ביום ראשון ורוצים להספיק כמה שיותר מזקקות.
המזקקה היא אחת משלוש באי שעדיין יש להן ריצפת ליתות פעילה ו- 10% מהשעורה שבשימוש במזקקה מולתתת במקום. השאר נקנית מהמלתתה בפורט אלן.
הם גם היחידים שעדיין כורים את הכבול ממאגרים ששייכים להם ולפי מה שהם אומרים – יש באדמות ששייכות להם עוד כבול שיספיק ל- 5000 שנה, כך שמהבחינה הזו הם לא בבעייה.
המזקקה עצמה היא ענקית, מודרנית וממוחשבת כולה. חוץ מריצפת הליתות כמובן. מיכל המאש ענקי, מיכלי התסיסה הגדולים עשויים נירוסטה ושורת הדודים הארוכה מרשימים ביותר.

DSCN2008 DSCN2023 DSCN2040 DSCN2055 DSCN2081 DSCN2110

רשמי טעימה:
Laphroaig 10 Cask Strengthלפרוייג 10 חוזק חבית
, 58.3% אלכוהול.
ריח: כבול די חזק, לימון טרי.
טעם: כבול מאוד חזק עם גוף בינוני, מרגישים ממש את העץ ואת הלתת. נגיעות מתוקות.
פיניש: מתחיל מתקתק ונגמר ארוך מאוד עם עשן כבולי שמייבש את הפה משולב עם טעמי עץ.
כללי: גרסה משופרת בהרבה של ה- 10 הרגיל. מומלץ לחובבי העשן – וויסקי מאוד מורכב.

 

טוב, זהו להפעם – זה נהייה ארוך אז.. המשך יבוא…

הכל כבר נאמר על סקוטלנד – הנופים, האנשים, האוירה וכמובן הוויסקי. אבל אי-אפשר להבין למה באמת מתכוונים עד שמגיעים למדינה המדהימה הזו. ועוד לא ראיתי שום דבר…

עוד לפני הנחיתה הספקתי להצטייד בבקבוק אחד לטיול, לפרוייג PX Cask, שקניתי בחנות הוויסקי הענקית בדיוטי פרי בלונדון. המבחר שם עצום ובאמת שאי אפשר להחליט מה לקנות אז בחרתי בקבוק שלא יצא לי עוד לטעום וקיבלתי המלצות טובות לגביו.

Auchentoshan Logoלגלזגו הקצבתי בדיוק יום אחד, בגלל שחוץ משופינג ומוזיאונים אין יותר מדי מה לעשות בה ובעיקר בגלל שמקומות הקשורים לוויסקי אין בה הרבה בכלל.
רוב היום הלך לי על ביקור במזקקת אוחנטושן (Auchentoshan), ששוכנת בעיירה נחמדה העונה לשם קליידבנק (Clydebank) ונמצאת ממש מחוץ לגלזגו. המזקקה היא בין היחידות בסקוטלנד שמזקקת את הוויסקי שלה שלוש פעמים, כמו שנהוג באירלנד, והיא בבעלות תאגיד מוריסון-בואמור ששייך לחברת סאנטורי היפנית.

יש אפשרות לכמה סוגי ביקורים במזקקה כשהפשוט ביותר מציע סיור מקיף הכולל הסברים על כל שלבי ייצור הוויסקי ובסוף גם טעימה של אוחנטושן 12 וביקור בחנות המזכרות. לא ארוך מדי (כשעה) ולא יותר מדי מושקע.
האפשרויות הנוספות דורשות תיאום מראש וכוללות סיור אישי למינימום 3 אנשים, סיור נוסף שכולל יותר טעימות וויסקי, סיור שכולל הדרכה על עירבוב חביות וביקור בחדר העירבוב של המזקקה ועוד אפשרות לסיור (מאוד יקר) אחרי שעות הפתיחה (?!).
לסיכום – אם יש לכם משהו יותר טוב לעשות בגלזגו אז בהחלט אפשר לוותר על הביקור הזה.

DSCN0571 DSCN0603 DSCN0586 DSCN0598 DSCN0602

חוץ ממזקקת אוחנטושן יש גם את מזקקת גלנגוין (Glengoyne) ששוכנת כחצי שעה נסיעה מגלזגו. אפשר לבקר בה במסגרת סיורים מאורגנים שיוצאים מהעיר.
חנות וויסקי מומלצת במרכז גלזגו היא Global Whisky Shop שנמצאת ברחוב West Nile 10-14a. החנות קטנה מאוד אבל המבחר בה מרשים. הם גם עורכים ערבי טעימות ואירועי וויסקי נוספים – אפשר להתרשם באתר החנות.
קניתי אצלם בקבוק של מזקקה קטנה ולא מסחרית מהאי איילה בשם The Hoebeg, שבוקבק ע"י המבקבק העצמאי Robert Graham. בנוסף טעמתי מהבלנד של החנות, שהוא בעצם "חבית חיה" (Living Cask) – וויסקי שנמזג מחבית עץ אלון, כשכל פעם שהחבית מגיעה לחצי, ממלאים בה וויסקי נוסף, כל פעם וויסקי שונה. התוצאה היא שכל בקבוק שנוצר מהחבית שונה מהבקבוק הקודם לו בגלל הוויסקים שנוספו ובגלל הזמן שעבר כשהוויסקי בחבית, אבל עדיין ישנה איזו המשכיות והוויסקי שנותר בחבית שומר במקצת על הטעמים של הבקבוקים שיצאו עד כה (הדבר דומה לשיטת הסולרה ביינות שרי). הבלנד אפילו הופיע בתנ"ך הוויסקי של ג'ים מארי (Jim Murray's Whisky Bible) וקיבל שם ציון 96(!).

פאבים ומקומות בילוי יש כאן בלי סוף. אני בחרתי באופצייה של לצאת לפאב הכי קרוב למלון לשתות איזה דרינק וללכת לישון, אבל למי שבעניין – אין בעיה של חוסר במקומות לצאת אליהם.

זהו, עבר רק יום אחד ולפני עוד שבועיים של טיול ברחבי מדינת הוויסקי. מבטיח לעדכן.

רשמי טעימה של שני הוויסקים שקניתי:
Laphroaig PX Caskלפרוייג PX Cask – וויסקי מהמזקקה מהאי איילה הידועה בטעמי הכבול הכבדים של הוויסקים שלה, יושן 10 שנים בחביות אקס-בורבון לפני שהעבירו אותו לעוד יישון נוסף בחביות רבע-גודל (Quarter Cask) מסורתיות מהמאה ה- 19 ואז ליישון נוסף, או ליתר דיוק – פיניש, בחביות ששכן בהן לפני כן יין שרי פדרו חימנז (PX, Pedro Ximenez). בוקבק בחוזק 48% אלכוהול.
ריח: כיאה ללפרוייג, ריח כבול מאוד חזק ודומיננטי אך עם זאת מעודן ע"י מתיקות קרמלית, מרשמלו ליקריץ ואגוזים.
טעם: גוף בינוני, טעמי כבול חזקים מאוד מחממים את הגרון, הוספת מים פותחת את הטעמים ומציפה טעמי שרי מתוקים.
פיניש: ארוך מאוד, הכבול מאוד מייבש את הגרון ונשאר זמן רב. משאיר צריבה קלה ונעימה על החלק האחורי של הלשון. כללי: מאוד מומלץ לחובבי העשן. וויסקי מאוד מורכב ומלא בטעמים. שילוב מצויין של עשן כבולי ומתיקות שרי.

The HoebegThe Hoebeg Single Islay Malt – של המבקבק העצמאי רוברט גרהאם. 40% אלכוהול.
מסתבר שיש עוד כמה מזקקות קטנות ולא מסחריות על האי איילה חוץ מהשמונה המוכרות והאהובות.
ריח: ריח כבולי עדין ונחמד. ריחות עץ אלון מבצבצים.
טעם: עשן כבולי עדין משולב עם טעם מתוק של דבש או סוכר חום.
פיניש: נעלם מאוד מהר. אחרי טיפה זמן נשאר רק זיכרון חלש מאוד של כבול.
כללי: וויסקי כבולי עדין ביותר. מעניין יותר בגלל הסיפור, אבל עדיין לא הייתי קונה אותו שוב.

Slainte!