ארכיון הרשומות עם התג "בואומור"

ביום השני שלי על האי קמתי לבוקר קר עם הרבה גשמים. עד עכשיו היה לי מזל מבחינת מזג האויר בטיול אבל נראה שהוא נגמר.

מקל שמשמש לחיתוך גושי הכבול מהאדמהחרף מזג האויר הסגרירי החלטתי לצאת לטיול לשדות הכבול (Peat) שעל האי.
המראה באמת מרשים: מרחבים בלתי נתפסים של קוביות כבול מסודרות שורות-שורות, בסדר מופתי, ממתינות לייבוש (כנראה כבר ביום אחר) ואז למחסנים לפני השימוש להסקה בבתים או לייבוש השעורה במזקקות הוויסקי.
זה ממש נחמד לראות איך באמת חוצבים את הכבול מהאדמה, בעזרת מקל עם סכין מרובעת ממתכת בקצה שלו, שיוצרת את הקוביות הארוכות של גושי הכבול (בתמונה משמאל).

המלתתות הגדולות כבר משתמשות במכונות לחיתוך הכבול מהאדמה ואז הגושים נראים עגולים ולא מרובעים כמו שהם יוצאים בשיטה המסורתית.

שדות כבול על האי איילה

לאחר כחצי יום של שיטוטים על האי בגשם השוטף החלטתי להמשיך בסיורי המזקקות.

במזקקת לגבולין (Lagavulin) מרכז המבקרים והחנות די קטנים וצנועים. מעבר לסיור הרגיל יש סיור במחסני החביות פעמיים בשבוע והוא מומלץ ביותר. הסיור כולל קצת סיפורים מאחורי הקלעים של המזקקה וגם טעימת של הספיריט שיוצא ישר מהדוד ועוד כמה טעימות מחביות.
הסיורים האלו מתקיימים פעמיים בשבוע בהדרכת יאין מקארתור (Iain MacArthur), האיש שהפך לאגדה במזקקה. בשביל להצטרף לסיור כזה צריך להזמין מקומות מראש.
חוץ מזה מומלץ ללכת להליכה קצרה דרך שטח המזקקה אל המזח שנמצא מאחוריה – בטוח שהתמונות שם יצאו טוב.

DSCN21363 DSCN21361 DSCN2141
Lagavulin Distillery - Panoramic

רשמי טעימה:
Lagavulin 12לגבולין 12 Lagavulin
, חוזק חבית 57.5% אלכוהול, מהדורת 2011.
ריח: עשן כבול מאוד חזק מורגש בשילוב נגיעות מתקתקות של דבש.
טעם: גוף מלא. מאוד שומני. הכבול ממש מייבש את הפה, טעמי שוקולד מריר (או קקאו) מורגשים.
פיניש: ארוך ומורכב, חוץ מהכבול שכמובן מורגש, גם ממתיקות פירותית. השוקולד המריר עדיין מורגש.
כללי: לפי דעתי וויסקי מדהים! מורכב מאוד עם רמת כבול גבוהה אך מאוזן להפליא. מציע שילוב מדהים של עשן וטעמים נוספים שהופכים אותו בסופו של דבר למשהו לא קשה לשתייה. ובנוסף הוא חוזק חבית.

Lagavulin 16לגבולין 16 Lagavulin, חוזק 43% אלכוהול, מיובא לארץ אבל מאוד יקר.
ריח: כבול! נגיעות שרי מתקתקות ווניל מורגשות.
טעם: הכבול, שמייבש את הפה בהתחלה, הופך למתיקות שומנית של שרי, וניל וטעמים של עלים ירוקים טריים. מאוד מורכב ומלא בטעמים.
פיניש: ארוך וכבולי. קצת חריף, אולי פלפל שחור מורגש.
כללי: וויסקי טוב. חבל שבארץ המחיר שלו בשמיים.


מזקקת בואומור (Bowmore) ממוקמת ממש במרכז העיר בואומור ועל הים. הסיור שם רגיל ואין בו שום דבר מיוחד, הסיורים ה"מיוחדים" במזקקה כוללים רק יותר טעימות של גרסאות שמעבר ל- 12 שנה.
על הוויסקים כבר כתבתי רשמי טעימה בפוסט הזה.
בסה"כ אני אוהב את הוויסקים מהמזקקה הזו, את מרכז המבקרים פחות אהבתי. אבל אפשר להתנחם באיזו ארוחת צהריים בעיר הנחמדה ולהמשיך בדרך.

DSCN2180 DSCN21731 DSCN21732

 

 


מזקקת קילכומן (Kilchoman) היא ללא ספק הנקודה הכי מעניינת על האי מבחינתי, ראשית בשל היותה המזקקה הצעירה ביותר כאן – היא הוקמה בשנת 2005 והייתה המזקקה הראשונה שמוקמת על האי איילה מזה 127 שנים. בנוסף היא נחשבת למזקקה קטנה עם ייצור של כ- 90,000 ליטרים של אלכוהול לשנה. לצורך השוואה: המזקקות הגדולות על האי, דוגמת לפרוייג וקאול אילה, מזקקות לפחות את אותה כמות של אלכוהול בשבוע(!). נקודה מעניינת נוספת היא שכ- 40% מהלתת שבשימוש במזקקה מולתתת במקום ובעת מילוי החביות ישנה הפרדה מוחלטת בין הוויסקי שזוקק מהלתת שמיוצרת במזקקה ובין הלתת שנקנית ממלתתה גדולה.
עד כה לא יצאו מהדורות רבות של וויסקים מהמזקקה ובין הביקבוקים שיצאו אפשר למצוא וויסקים בני 3-4-5 שנים וכן וויסקי מחביות שרי שיצא לא מזמן ו-וויסקי שנקרא 100% Islay, שהוא וויסקי שכל כולו יוצר במזקקה עצמה, משלב הליתות ועד שלב הביקבוק.

DSCN2201המזקקה עצמה ממוקמת בחווה שנמצאת בצפון מערב האי ושדרך הגישה אליה, באורך 6.5 ק"מ, היא דרך לא סלולה ברוחב שמספיק למכונית אחת. כל בערך חצי קילמוטר יש מפרץ חנייה לצד הדרך כדי לאפשר מעבר של שתי מכוניות.
בחווה עצמה מציעים גם טיולי סוסים שיוצאים מדי יום ויש בה בית קפה קטן ונעים שאפשר להעביר בו את הזמן.

הסיור במזקקה כולל מעבר בין כל השלבים של הכנת הוויסקי, שכאמור נעשים כולם במקום, והוא מאוד מעניין כי הכל קטן ובסדר גודל של מזקקה קטנה. הכל אנושי, הקסם – שכבר לא קיים בהרבה מזקקות גדולות בצורה האותנטית היפה, קיים פה בשיא העוצמה. וכל זה למרות שהמזקקה הזו עוד לא בת 10 שנים…
בהחלט ביקור חובה לכל מבקר שמגיע לאי איילה ושמעניין אותו באמת איך מייצרים וויסקי ולא רק לראות דודי ענק מופעלים ע"י טכנולוגיה מודרנית מטורפת.

DSCN2204 DSCN2209 DSCN2217 DSCN2264 DSCN2288 DSCN2297

רשמי טעימה:
Kilchoman 100% Islayקילכומן 100% Islay
, חוזק 50%, יושן 3 שנים.
ריח: מליחות מורגשת, כבול עדין ונגיעות לימון.
טעם: מתחיל מתוק, לימוני ואז הכבול מגיע ומורגש.
פיניש: רך ועדין, לא ארוך. כבולי ועדין.
כללי: וויסקי די צעיר וזה מורגש. מיושן בחביות בורבון שמולאו לראשונה ועדיין הוניל לא מספיק מורגש. כרגע, יותר גימיק לאספנים בגלל שכולו מיוצר במזקקה, מאשר וויסקי טוב לשתות.

Kilchoman Sherry Caskקילכומן שרי קאסק Kilchoman Sherry Cask, חוזק 46% אלכוהול.
ריח: כאן כבר השרי מאוד מורגש על ההתחלה והכבול רק נותן חפוי מאחור.
טעם: מתיקות של פירות יבשים, וניל וקינמון מורגשים, העשן מורגש קלות ברקע, לא ברור אפילו אם זה כבול או עשן שמריח כמו סלמי. מליחות ים קלה.
פיניש: לא ארוך מאוד אבל עדין ונעים. המתיקות של השרי מורגשת בעוד העשן נעלם לגמרי.
כללי: מהדורה מאוד טובה מהמזקקה הזו. אולי רמז לבאות? אני מצפה בכליון עיניים.


מזקקת ברוכלאדי (Bruichladdich) היא עוד מזקקה מאוד מעניינת ששוכנת על האי, קרוב מאוד למזקקת קילכומן. מגוון המהדורות המיוחדות והוויסקים השונים והמגוונים היוצאים מהמזקקה ענק.
נקודה מעניינת היא שהמזקקה, שמאז מלחמת העולם השנייה ניסתה לייצר וויסקי איילה שונה, לא מעושן וכבד אלא מתקתק ופרחוני, מייצרת כיום שתי סדרות של וויסקים מאוד מעושנים: הראשונה היא פורט שרלוט, שנקראת ע"ש המזקקה הישנה באי שנסגרה. סדרה זו מעושנת על לרמה של 40 ppm. הסדרה השנייה היא האוקטומור (Octomore) שידועה כ- "וויסקי המעושן ביותר שיוצר אי פעם" ולה מהדורות של 80-167 ppm. הוויסקי עצמו לא מרגיש כ"כ מעושן כמו שמציגים אותו… במזקקה נאמר לי שהם עובדים עכשיו על וויסקי מהסדרה הזו של 300 ppm.

מרכז המבקרים במזקקה מושקע וגדול והסיורים מעניינים ומלאי תוכן ומועברים בקפידה. בסיור מוצג לראווה גם הדוד שמשמש את המזקקה לייצור ג'ין (כן, הם מייצרים גם ג'ין לא רע בכלל), שהוא אחד המוזרים שראיתי בצורה ובמבנה שלו. הדוד כמעט לא פועל כי כבר בזיקוק הראשון הם ייצרו כמות שמספיקה להם למכירות של כמה שנים.

DSCN2303 DSCN2305
DSCN2358 DSCN2370 DSCN2378

רשמי טעימה:
Bruichladdich The Laddie Tenברוכלאדי ליידי 10 Bruichladdich The Laddie Ten
, חוזק 46% אלכוהול.
ריח: וניל, ג'ינג'ר, לימון. עדין מאוד.
טעם: עדין ביותר, גוף כמעט לא מורגש. פירותיות של תפוזים ומלון מורגשת, וניל, ג'ינג'ר, מתיקות קלה.
פיניש: קצרצר. מתיקות משולבת עם מאלתיות ונגיעות לימון קלות.
כללי: וויסקי לחובבי המתוקים והקלים. לא להתבלבל – לא וויסקי איילה טיפוסי בכלל בלי שום זכר לעשן. סה"כ וויסקי טוב.

Bruichladdich Octomore 4.2 167 ppmאוקטומור Octomore 167 ppm 4.2, חוזק 61% אלכוהול, הוויסקי המעושן ביותר שיוצר אי  פעם.
ריח: הכבול מורגש דווקא די בעדינות בריח, נגיעות של עור, טבק וריח ים מורגשות גם.
טעם: גוף בינוני. מאכזב במקצת. הציפייה לפצצת עשן מתפוגגת באחת כשהוויסקי דווקא די עדין, אמנם הכבול מורגש אבל לא ברמה שציפיתי שיהיה. בינות לעשן הכבולי יש רמזים למליחות קלה וגם למתיקות קרמלית.
פיניש: יובש בפה. הכבול מייבש כל חלקה רטובה שנשארה על הלשון… פיניש די ארוך.
כללי: וויסקי נחמד אבל לא(!) ברמת המחיר שלו. גימיק נחמד אם כי לא ממש מורגש שהוא הרבה יותר מעושן מוויסקים בעלי רמת כבול רגילה.



חזרה ליבשה והדרך הביתה

DSCN2414אחרי שלושה ימים על האי איילה שבהם הספקתי לבקר בשש משמונה המזקקות ששוכנות בו, תפסתי את המעבורת חזרה ליבשה לקראת היום האחרון של הטיול ו- הביתה!
את הלילה העברתי בעיר אינבררי (Inverary) שחוץ מהיותה עיר מעבר בין האי איילה והעיר קמפבלטאון לבין גלזגו, היא לא ממש מעניינת.

חובבי הוויסקי יימצאו בה את אחת מחנויות הוויסקי הטובות ביותר שאפשר למצוא – Loch Fyne Whiskies. אני אישית קונה הרבה מהחנות הזו דרך אתר האינטרנט שלה. המגוון עצום! כמעט כל וויסקי שניתן לדמיין נמצא שם וגם המחירים נמוכים עד סבירים. בהחלט מומלץ לעצור לביקור קצר.

יש להם גם בלנד נחמד שעורבב במיוחד לחנות – עדין מאוד ומתקתק. ברמת המחיר שלו הוא ממש וויסקי מומלץ.

DSCN2407

הטיול היה מדהים! אבל טוב לחזור הביתה…

עד לפני לא הרבה שנים הוויסקים המעושנים נחשבו לוויסקים שרק "משוגעים לדבר" שותים, וויסקים קשים מאוד לשתייה שרוב שתייני הוויסקי נרתעו מהם.

אך מגמה שהחלה בתחילת שנות ה- 90, של עלייה בצריכת הוויסקים המעושנים, הולכת ותופסת תאוצה מאז שנת 2000 והיום אפשר למצוא מגוון רחב מאוד של וויסקים מעושנים, בעיקר כבוליים, וכן מספר רחב מאוד של שתייני וויסקי שמאוהבים בטעמי העשן והכבול.

את מרבית תשומת הלב מושך, כשמדובר בוויסקים מעושנים, האי איילה (Islay), ששמו נקשר כמעט תמיד עם המילה כבול (או עשן) וכאזור שהעלה על המפה את הוויסקים המעושנים בכלל.

Distilleries in Islayאך לא כל הוויסקים מאיילה מעושנים וכבדים. באי נמצאות כיום שמונה מזקקות, כשהדרומיות ביותר, ארדבג, לגבולין ולפרוייג, נחשבות למעושנות ביותר, וככל שעולים צפונה, המזקקות נחשבות לכאלה המייצרות וויסקי פחות מעושן. קאול אילה ובואמור הפחות מעושנות במרכז האי, והצפוניות ביותר, ברוכלאדיך, בונאהבן וקילכומן החדשה, עם וויסקים כמעט ולא מעושנים.

אחת המזקקות האהובות עלי היא בואומור (Bowmore) שבבעלות תאגיד מוריסון-בואומור דיסטילרס.
היא הוקמה ב- 1779 ונחשבת לאחת המזקקות הישנות ביותר בסקוטלנד.

בשנת 1989 רכשה חברת סאנטורי היפנית 35% מהבעלות בתאגיד ובשנת 1994 הפכה לבעלת השליטה.

bowmore-distillery

במזקקה קיימת עוד ריצפת ליתות מסורתית אך רק 40% מהשעורה מולתתת במזקקה עצמה ושאר השעורה מגיעה כשהיא כבר מולתתת ממלתתות הענק הממוקמות במרכז סקוטלנד.

במזקקה שוכנים שני מיכלי תסיסה מסורתיים עשויים עץ, אשר מהם עובר התירוש לזיקוק בשני דודי התירוש (Wash Stills) ואז לזיקוק שני בשני דודי הספיריט.
עודפי החום הנפלטים מתהליך הזיקוק משמשים לחימום בריכת שחייה אשר נבנתה באחד ממחסני החביות הישנים של המזקקה, לרווחת תושבי העיר שבה היא שוכנת.

כ- 27,000 חביות שוכנות בשלושה מחסנים, כשהמחסן הצמוד ביותר לחוף, אשר נבנה בסביבות שנת 1700 הוא מחסן החביות הישן ביותר שנמצא בשימוש היום בסקוטלנד.

במזקקה מתכננים להאיץ את קצב העבודה בשנה הקרובה ל- 12-13 זיקוקים בשבוע, שיפיקו כ- 1,700,000 ליטרים של וויסקי בשנה – מאוד קרוב לגבול יכולת הייצור שלה, כ- 2,000,000 ליטרים.

החביות שבשימוש הן כ- 85% חביות אלון אמריקאיות וכ- 15% חביות שרי.

כיום מיובאים לארץ גרסאות הלג'נד, 12 שנה ו- 15 שנה והן ניתנות להשגה כמעט בכל הברים וחנויות האלכוהול.

בואומוררשמי טעימה:

בואומור לג'נד – Bowmore Legend
ריח: עשן קליל (כבולי) עם מתיקות קרמלית עדינה ביותר. ריח דגים מורגש.
טעם: גוף בינוני, כבול מגיע לידי ביטוי בעוצמה קצת יותר חזקה. טעם קצת צמיגי.
פיניש: סיומת ארוכה ונעימה. עיקצוץ קליל על הלשון.
כללי: וויסקי איילה מאוד עדין, רמת העשן הנמוכה והשילוב עם המתיקות ממש קוסמים.

בואומור 12 – Bowmore 12
ריח: עשן כבולי בשילוב נגיעות לימון. ריח מאלטי עדין ביותר.
טעם: דל קצת, יבש מאוד. הלימוניות יורדת ונשאר כבול מהדהד בפה בשילוב טעמי שוקולד/קקאו חזקים.
פיניש: ארוך. טעמים פירותיים נשארים בפה בשילוב של עשן כבול. לאחר שאלה נעלמים מורגש השוקולד באופן משמעותי.
כללי: וויסקי די יבש בעל רמת עשן בינונית. יותר מורכב מגרסת הלג'נד.

Slainte!