ארכיון רשומות מהקטגוריה "דיווארס"‏

Aberfeldy logoקרוב מאוד לעיירה פיטלוצ'רי, שם העברתי את הלילה, נמצאת העיר אברפלדי (Aberfeldy) שבה מזקקה בעלת אותו שם והמאלט שלהם הוא הלב של הבלנד דיווארס (Dewar's). מזקקת אברפלדי הייתה אחת מארבע מזקקות שנמכרו בשנת 1998 ע"י תאגיד דיאג'יו הענקי לחברת John Dewar & Sons, שהיא בבעלות תאגיד בקרדי.

שינוי הבעלות עשתה רק טוב למרכז המבקרים של המזקקה, שהפך ל- "עולם הוויסקי של דיווארס" (Dewar's World of Whisky), מרכז מבקרי חדש ומושקע שנפתח בשנת 2000 בחלל שפעם היה ריצפת הליתות של המזקקה.
בתחילת הסיור נכנסים לאודיטוריום מרשים ביותר וצופים בסרט אודות משפחת Dewar ואז עוברים למוזיאון מושקע מאוד שבו היסטוריה על המשפחה ועל המותג, דוגמא לחדר העירבוב של המאסטר בלנדר הראשון של המזקקה ושולחן מאוד נחמד של המחשת ריחות שונים שקיימים בוויסקי. לוחצים על כפתור ומריחים – ואז מנסים לנחש איזה ריח זה ומגלים את התשובה הנכונה. מאוד מרשים ומושקע.
DSCN0698בסוף הסיור מקבלים טעימה אחת לבחירה (מבין דיווארס הרגיל, דיווארס 12 או אברפלדי 12) ויש אפשרות להוסיף כמה פאונד על טעימה ישירות מחבית שנמצאת במרכז המבקרים שבה מתיישן לו וויסקי בעל 55% אלכוהול שזוקק בשנת 1983, מה שהופך אותו לבן 29 שנה, מכובד ביותר. כמובן שהלכתי על זה!

בהמשך הסיור נכנסים למזקקה עצמה לסיור די רגיל שעובר בכל השלבים: גריסת הלתת, מיכלי בישול המאש, מיכלי התסיסה ולבסוף דודי הזיקוק.
אחר-כך ממשיכים למה שהיה פעם מחסן החביות, שגם אותו שיפצו והפכו להיכל מאוד מרשים ויפה שממחיש איך המחסנים האלו היו נראים.
DSCN0703ביציאה עומד לו המשקל שעליו היו מעלים את החביות לשקילה לפני מעבר לשלב הביקבוק וליידו ניצב לו הדלפק של פקידי המכס שהיו רושמים כל מיליליטר של אלכוהול בכדי שישולמו המיסים עבורו. היום, כיאה לתאגיד גדול, הם כבר שולחים את החביות ליישון, עירבוב וביקבוק בגלזגו, בכדי להעמיס אותם ישר על משאיות בתום הביקבוק ולשלוח לרחבי הגלובוס. הרבה פחות לוגיסטיקה, קצת פוגע בקסם – אבל בעולם שבו בעיקר הכסף מדבר, הרומנטיקה נפגמת לפעמים.

בהחלט ביקור מרשים, שווה קפיצה!

DSCN0705 DSCN0693 DSCN0700

ישר אחרי מרכז המבקרים ממשיכים בנסיעה מערבה על כביש A827 ונכנסים לתוך העיר אברפלדי. עיר קטנה ונחמדה, עם נחל יפה שחוצה אותה ואפשר לעצור באחד מבתי הקפה או לטייל קצת בעיר ולספוג אווירה.

מכאן – מערבה לעיר אובן (Oban), שבה שוכנת מזקקה בעלת שם זהה. אחת המזקקות שאת הוויסקים שלה אני הכי אוהב ואחת הראשונות שביקבקה את הוויסקים שלה כסינגל מאלטים בסקוטלנד, כבר החל משנת 1880.

הדרך מלאה במרחבים ירוקים פתוחים לרווחה, נהרות ואגמים מדהימים וכל 20 דקות בערך עצרתי בצד לצלם כי ממש לא יכולתי לעצור את עצמי. נראה כאילו מפרצי החנייה שנמצאים כל בערך קילומטר נועדו בדיוק בשביל זה.
קצת לפני ההגעה לאובן נמצאת עיר שנקראת טינדרום (Tyndrum) שיש בה תחנת דלק, מסעדה וחנות מזכרות לתיירים. החנות מלאה בהמון שטויות שאפשר להוציא עליהם ים כסף ואז להתחרט על זה ברגע שמגיעים הביתה, אבל יש בה גם מחלקת וויסקי ענקית עם מבחר מרשים ביותר של בקבוקים, גם כאלו מאוד נדירים. שווה עצירה גם אם לא בשביל לקנות.

העיר אובן היא עיר נמל צבעונית ונחמדה, יש בה טיילת לאורך הים והשקיעה מבעד לאוקיינוס ולאיים שנמצאים מול העיר מאוד יפה. גם מסעדות, ברים וחנויות שונות יש בלי סוף ואין בעיה למצוא כל מה שצריך.

DSCN0756 DSCN0778 DSCN0782

Oban Logoמזקקת אובן ממוקמת בדיוק במרכז העיר, ממש מול המזח המרכזי ובניגוד לרוב המזקקות בסקוטלנד אי אפשר לזהות אותה לפי הפגודה המפורסמת כי אין לה אחת כזו. היא בבעלות תאגיד דיאג'יו והוויסקים שלה לא מיובאים לארץ באופן סדיר לצערי, כי הם פשוט טובים.
הסיור עצמו במזקקה די בנאלי ומשעמם. אם כבר הייתם בכמה מזקקות אז בהחלט אפשר לוותר עליו כי לא רואים או לומדים שם שום דבר מיוחד ושונה.

DSCN0790 oban stills

יום אחד באובן, ודרומה – לקמפבלטאון (Campbeltown).

הדרך לקמפבלטאון עוברת לאורך האוקיינוס ומציעה נופים מרשימים ביותר. ביום טוב אפשר לראות לצד הדרך את האי איילה באופק. בדרך אפשר לעצור בכמה חופים. המים קפואים! ניסיתי…
עצירה אחת מומלצת בדרך מאובן לקמפבלטאון היא בעיר הקטנה טרברט (Terbert) שיש בה מזח יפה ומרינה נחמדה ומבחר בתי קפה למנוחה קצרה.

IMG_1941

קמפבלטאון היא עיר קטנה עם רחוב ראשי אחד וגם בה יש נמל יפה וטיילת לאורכו. בעיר נשארו רק שלוש מזקקות פעילות (ספרינגבנק, גלן סקוטיה וגלנגייל), מרשים אמנם לעיר בסדר גודל שלה, אבל עלוב לעומת 32 מזקקות שהיו בעיר בסביבות שנת 1880, מה שהעניק לה את ההגדרה "בירת הוויסקי של סקוטלנד". המיקום על הים בצד המערבי של סקוטלנד והאפשרות לשלוח בספינות את התוצרת לארצות המערב, הביאו להקמת מזקקות רבות בעיר בימים ההם. עם הזמן, הריחוק מהמרכז התעשייתי והתעסוקתי של סקוטלנד גרם לקשיים כלכליים והביא לסגירת רוב המזקקות. עם זאת, קמפבלטאון עדיין מוגדרת כאזור נפרד מבחינת ההגדרות של איגוד הוויסקי הסקוטי, זכר לימים ההם.

שני מקומות מומלצים בעיר לחובבי הוויסקי:
Ardshiel Hotel Barמלון ארדשיל (Ardshiel Hotel) – מקום שהוא חובה לכל חובב וויסקי! המלון הקטן והצנוע, עם המסעדה והבר בקומה הראשונה, מחזיק 468 (ספרתי!) בקבוקי וויסקי שונים על המדפים ועוד כ- 500 בקבוקים שאין להם מקום על המדפים מאחור, ובנוסף לזה עוד אוסף בלתי נתפס של בקבוקי וויסקי נדירים.
אני הייתי שם ארבע פעמים וכל פעם הזמנתי בין שלוש לארבע מנות וויסקי. המבחר אומנם מקשה על הבחירה אבל זה שווה את זה!
גם המסעדה שלהם חביבה והמחירים שם לא בשמיים.

The Whisky Shop – חנות הוויסקי של המבקבק העצמאי Cadenhead. נמצאת ברחוב הראשי ופשוט אי אפשר לפספס אותה. מציעה מבחר גדול מאוד של ביקבוקים של כל המזקקות בסקוטלנד במחירים מצחיקים. שווה ביקור – אני יצאתי עם שני בקבוקים.
בנוסף – החנות צמודה לחדר הטעימות של של מזקקת ספרינגבנק ומשם מתחילים כל הסיורים במזקקה.

בעיר התמקמתי בבית הארחה שסידרו לי ממזקקת ספרינגבנק (Springbank) לקראת חוויה שאני מצפה לה הרבה זמן – שבוע של למידה ועבודה במזקקה במסגרת הוויסקי-סקול שלה. רשמים על זה – בהמשך.