הארכיון של יוני, 2011

אל הבקבוק הזה התוודעתי בערב טעימות של מועדון הוויסקי הישראלי.

המועדון נוהג לארגן ערבי טעימות בשיתוף עם יבואני האלכוהול המובילים בערך מדי חודש ואני לרוב נלהב להצטרף, בעיקר לאור העובדה שאין לנו יותר מדי אירועי וויסקי בארץ וגם בגלל שאני פשוט לא יכול לוותר על ערב טעימות איכותי המשלב הרצאה טובה ואוכל משובח.

הפעם היה זה ערב טעימות של וויסקים במרתף של חנות "סוד היין" בתל-אביב, שבבעלות חברת שקד – הטעימות היו של כמה וויסקים מבית מזקקת  Glenrothes.

הוויסקים היו נחמדים אבל לקראת סוף האירוע מישהו זרק את השם Black Bottle לאויר ונראה היה שכמעט כולם מבינים בבירור על מה מדובר.

אז אני מודה – לא היה לי שמץ של מושג מה זה!Black Bottle

שאלתי בדרך החוצה כמה עולה בקבוק וכשנאמר לי שזה 130 ₪ קצת ירדה ההתלהבות… עוד בלאק לייבל… חשבתי לעצמי (במקרה השם דומה).

לא שאני שם לב יותר מדי למחיר, אבל לרוב זה בגלל שהטעם שלי נוטה לוויסקים יקרים יחסית והתרגלתי פשוט לא לשים לב לכך.

בסופו של דבר צריך לטעום כל מוצר ולתת לו להביע את עצמו, אבל עדיין – מחיר כל-כך נמוך מדליק נורה אדומה.

אז זהו – שלא!

כיאה לתולעת מידע כמוני, התחלתי לפשפש.
אני לא אעזוב את זה עד שאדע לא רק מי מייצר את הוויסקי, מאיפה הוא בא ומה הקטע שלו, אלא גם מה היה אוהב לאכול לארוחות הצהריים של ימי שני.

הסתבר שזהו בלנד המורכב מכל המאלטים מהאי Islay (30%) ושל גריין וויסקי (70%), והמאלט העיקרי בו הוא ממזקקת Bunnahabhain – מאלט עדין ביותר עם רמת עשן נמוכה מאוד (אולי הכי פחות מעושן באי), לטעמי – בסיס מצויין לבלנד הנשען על האי Islay בגלל העדינות שלו.

מקור השם הוא מהבקבוק השחור שפעם היה נהוג למכור בו את הוויסקי הזה עד למלחמת העולם הראשונה, בה נאסר להמשיך ולייבא את הבקבוקים השחורים שיוצרו בגרמניה וכך החלו לשווק את הוויסקי בבקבוקים ירוקים.

הראשון לערבב את הוויסקי היה גורדון גרהאם בעיר אברדין, אם כי הוויסקי עבר תהפוכות רבות עד שהגיע למה שהוא היום.

לא אלאה אתכם יותר מדי בפרטים…

כיאה לוויסקי המבוסס על האי Islay הוא מציע ארומות עדינות ביותר של עשן (כבול) בשילוב מתיקות של דבש וטופי.
הטעם כבר לוקח אותך לתוך האי – למרות שהוא ממש עדין ורך, טעם הכבול מורגש מיד וכמוהו גם מליחות עדינה, אם כי גם מתיקות קלילה ונעימה.
סיומת טיפ-טיפה עוקצנית ופיניש יודי הופכים את הוויסקי הזה למומלץ מאוד עבור אוהבי העשן אך גם אפשרי ביותר למי שלא אוהב טעם של מדורה בפה.

אבל הדבר הכי חשוב – הוויסקי הזה הוא ה-דבר ה-כי מש-תלם ששתיתי מימי!

עד היום זה הוויסקי הכי VFM* שטעמתי מימי והמחיר שלו ממש מטעה.

התמורה עבור המחיר היא מדהימה, וויסקי מומלץ, קל לשתייה, אם כי לא לכולם – לאלו שלא מתחברים לטעם המעושן, עדיף ללכת על משהו אחר.


* Value For Money