אין ספק שכשאנחנו שותים או אוכלים משהו אנחנו משתמשים בעיניים הרבה יותר ממה שנדמה לנו.
הראייה משפיעה על המחשבה שלנו בזמן הטעימה ובשורה התחתונה יש לה משקל משמעותי מאוד במה שנחשוב על משקה או אוכל מסויימים.

Macallan blind tasting

טעימת מקאלן עיוורת. (צילום: שי גלבוע)

כששותים וויסקי ההשפעה העיקרית של הראייה היא לגבי צבעו, שמצביע לנו על שני דברים עיקריים: גיל הוויסקי – ככל שוויסקי התיישן יותר בחביות עץ צבעו יהיה כהה יותר, וסוג החבית בה הוא יושן – לכל סוג חבית צבע אופייני שהיא מעניקה לוויסקי. מה שאנשים לא כ"כ זוכרים היא העובדה שרוב הוויסקי היום בעולם עובר צביעה בקרמל E150A שהופכת את כל עניין הצבע למשמעותי הרבה פחות בהקשר של הערכת וויסקי. אולי אפשר להבין מצבע הוויסקי את כוונת המשורר, או במילים אחרות – מה היצרן רצה שנחשוב לגבי הוויסקי הזה.

לאחרונה יצא לי להשתתף באירוע טעימה עיוורת של וויסקי שהתקיימה בביירן, בראסרי נחמד מאוד בתל-אביב, אורגנה ע"י חברת אקרמן, יבואנית המותג מקאלן לישראל והועברה ע"י פטסי קריסטי ממקאלן, בחורה מדהימה!

שלא כמו בטעימות עיוורות סטנדרטיות, כאן לא הכוסות היו כהות, אלא עיני הטועמים כוסו בכיסוי עיניים, מה שהכריח את הטועמים להתכנס אל תוך עצמם ולהתרכז בטעמם של הוויסקים הנטעמים בלבד. בלי השפעה של צבע הוויסקי או כל דבר אחר מסביב שיכול להסיח את הדעת ולהשפיע על ההחלטה כמו פרצוף של מי שיושב לידך.

(צילום: שי גלבוע)

הטועמים קיבלו 7 כוסות וויסקי והיו צריכים לדרג אותן לפי דעתם. העיוורת. הנקייה. האובייקטיבית. – משהו שטועמים מוכרים לעולם לא היו מסכימים לו. רק ליפול אפשר כאן.

הוויסקים אצל כל טועם סודרו בסדר שונה כשמתחת לכל כוס הייתה מדבקה קטנה עם צבע שונה.

אני מוכרח לציין שזו הפעם השנייה שאני משתתף בטעימה עיוורת ועוד כמה שהעברתי וברוב המוחלט של המקרים אנשים מדרגים דווקא את הוויסקים שהם אוהבים, מכירים הכי טוב ומהללים – בתחתית הדירוג. גם לי זה קרה.

למה זה קורה? כי אין כאן מותג מוכר שכבר מעלה את הוויסקי בכמה רמות בעיני הטועם, כי אין כאן צבע אדמדם והרי הטועם אוהב ממש חביות שרי, הן יקרות ונחשבות! יש כאן רק ריח, טעם וסיומת. זהו.

טעימת וויסקי (צילום: שי גלבוע)

עם שתי מסקנות אני רוצה לסיים:

1. אל תיתקבעו. לא כל מה שאתם קוראים באיזה ספר נחשב שנכתב ע"י איזה מומחה וויסקי זה משהו חקוק בסלע, מבלי לזלזל כמובן בטועמי הוויסקי המקצועיים, אבל טעם וריח הם דברים סובייקטיביים לחלוטין ורשמי טעימה הם בעיני הטועם (גם אני כותב רשמי טעימה, אני יודע). תנו הזדמנות לכל וויסקי. תאהבו, אל תאהבו אבל תחליטו בעצמכם. רק ככה באמת תדעו איזה טעמים אתם יותר אוהבים ואילו פחות, ואז תוכלו ללכת לרשמי הטעימה של כותב שאתם מעריכים כדי שרק יכווין אתכם ולא יחליט איזה וויסקי טוב לכם.

2. תרשו לעצמכם טעימה עיוורת מתישהו. בחרו גם וויסקים שאתם ממש אוהבים וגם כאלו שפחות. אני בטוח שתופתעו לגלות דברים חדשים על ההעדפות שלכם לגבי וויסקים שונים.

אני טועם עם כיסוי עיניים (צילום: שי גלבוע)

בטעימה עצמה טעמנו את הוויסקים הבאים:
מקאלן סלקט אוק
מקאלן פיין אוק 12
מקאלן שרי 12
גלנרות' 1991
ימזאקי 12
מקאלן גולד

הדירוג שלי היה גם לפי הסדר הזה, כשמקאלן 12 פיין אוק היה בשתי כוסות שונות, אותן דירגתי במקומות 2 ו- 3 אבל בטח שלא עליתי על זה שזה אותו וויסקי.
 

טעימה עיוורת מלמדת אותך הרבה על הדרך שבה אתה שותה את הוויסקי שלך. מומלץ לנסות!

** אני רוצה להודות לחברת אקרמן (שחף), לפטסי קריסטי וכמובן לביירן על האירוח – על הערב המעניין והמוצלח.

** כל התמונות צולמו ע"י שי גלבוע.

beers-2014בתאריכים 9-10-11 לספטמבר תיערך תערוכת Beers 2014 במתחם התחנה בתל-אביב. היום הראשון של התערוכה (9 לספטמבר) ייועד לקהל המקצועי ואילו שני הימים שאחריו (10-11 לספטמבר) יהיו פתוחים לקהל הרחב.

לכבוד התערוכה, הוציאה בירה הדיקטטור מהדורה מיוחדת, בת 1200 בקבוקים בלבד, המבוססת על הבירה הדיקטטור אייריש רד אייל, שאליה הוסף הוויסקי המעושן לפרוייג (Laphroaig) לפני התסיסה השנייה בבקבוק.

הוויסקי לפרוייג, המגיע מהאי איילה (Islay) שבסקוטלנד, ידוע בעיקר בשל עוצמת הריח וטעמי הכבול שבו אשר בלתי ניתנים לפספוס והפכו אותו לשם דבר בעולם הוויסקי.

הוספת וויסקי לבירה היא דבר אשר לא רואים לעיתים קרובות אך הדבר כבר נעשה בעבר, לעיתים המוצר הסופי היה מוצלח ופעמים אחרות ממש לא.
האם עדיין ניתן לקרוא לזה בירה? בטוח שהדעות כאן תהיינה חלוקות ותלוי את מי שואלים אבל בשורה התחתונה וויסקי מורכב מאותם מרכיבים בדיוק כשל בירה ואני חושב שהוא תוסף לגיטימי לא פחות מאשר תוספים כאלו ואחרים שנתקלים בהם לעיתים קרובות יותר.
בארצות הברית יש קוקטייל ידוע שמשלב בין בירה לוויסקי שנקרא Boilermaker. אך במקרה הזה הם מעורבבים לא במהלך תהליך הייצור אלא לפני השתייה ולכן זה קוקטייל.
בעולם היין כן מוסיפים תזקיקים ביצירת יינות מחוזקים כמו שרי או פורט.

בכל אופן – במבחן הטעימה, לדעתי הבירה מצויינת, מאוזנת להפליא ומעניינת.

בקבוק הדיקטטור לפרויגהבירה, בעלת 6.1% אלכוהול, מתאפיינת בריח כבול חזק, ממש כמו של שתיית וויסקי מעושן טוב, טעמה עדין ומאוזן והעשן מורגש הרבה פחות בטעם. היא בעלת גוף בינוני ומרקם עשיר וקרמי.

הסיומת גורמת לתהות אם שתינו זה עתה וויסקי או בירה.

בירה מיוחדת המתאימה הן לחובבי וויסקי והן לחובבי בירות. חווית שתייה מובטחת!

אז בין אם אתם חובבי בירות או לא, אשמח לראות אתכם בתערוכה ולהרים כוסית לחיים!

 קישורים:
אתר התערוכה – Beers 2014
דף בירה הדיקטטור בפייסבוק – לחצו כאן

 

 

* גילוי נאות: הכותב הוא אחד הבעלים של המותג בירה הדיקטטור.

Tomintoul Distillery Logoמזקקת טומינטול הוקמה בשנת 1964 והיא ממוקמת בעמק גלנליווט, בעיר באלינדאלוך (Ballindalloch) ששוכנת כעשרים קילומטרים דרום מערבית מדאפטאון, בירת איזור הספייסייד. פירוש השם בגאלית הוא: הגבעה הקטנה מן האסם.

המזקקה, שעברה מאז הקמתה כמה ידיים ואף הייתה בבעלות אחד התאגידים הגדולים ביותר בשנות ה- 80 בבריטניה, לונרו, ויותר מאוחר עברה לבעלות תאגיד וויט אנד מקאיי (Whyte & mackay), הוקמה במקור ע"י שני סוחרי וויסקי ומשנת 2000 ועד היום הינה בבעלות תאגיד אנגוס-דאנדי (Angus Dundee), שהוא אחד מייצואני הבלנדד וויסקי הגדולים בסקוטלנד ובבעלותו גם מזקקת גלנקדאם (Glencadam).

בנוסף לפעולת הזיקוק וטיפוח סדרת הסינגל מאלט של המזקקה, בשטחה של טומינטול שוכן גם מרכז הערבוב של התאגיד, בו מעורבבים הוויסקים באמצעות 14 מיכלי ערבוב ענקיים בני 100,000 ליטרים כ"א, לבלנדים שמשווקים ברחבי אירופה.

במזקקה 2 זוגות דודי זיקוק אשר מסוגלים לייצר כ- 3.3 מליון ליטרים של וויסקי בשנה והיא מייצרת את המקסימום שהיא מסוגלת לייצר. החביות מאוחסנות בשישה מחסנים המכילים כ- 110,000 חביות בסה"כ.

הלתת שבשימוש מעושן לרמת עישון קלה, אך למשך 3 שבועות בכל שנה משתמשים שם בלתת מעושן מאוד (כ- 55 PPM), אשר ישמש במשך השנה למהדורות המעושנות של המזקקה ושל התאגיד.

בשנים האחרונות מושקעים ע"י המזקקה מאמצים רבים בכדי לקדם את טומינטול כסינגל מאלט. המבחר הקבוע בסדרה כולל וויסקים בני 10, 14, 16 ו- 21 שנה ומהדורות מעושנות שנקראות "פיטי טאנג" (Peaty Tang), שהיא ערבוב של טומינטול מעושן בן 4-5 שנים וטומינטול לא מעושן בן 8 שנים ו -אולד באלאנטרואן (Old Ballantruan). קיימות גם מהדורות מוגבלות של 12 שנה פורט פיניש, 12 שנה שרי אולורוסו פיניש, 33 שנה ו- וינטג' 1976.

המחירים הוגנים מאוד ונעים בין כ- 190 ש"ח לפיטי טאנג, 215 ש"ח ל- 10 שנים ועד ל- 515 ש"ח ל- 21 שנה ו- 1400 ש"ח לוויסקי בן 33 שנה.

20140625_154146

רשמי טעימה:

Tomintoul 10טומינטול 10 שנה, 40% אלכוהול. כ- 210 ש"ח
ריח: וניל עדין, זכר לעץ ולאגוזי מלך.
טעם: גוף בינוני. טעם מתקתק מאוד, ונילי, סוכר שרוף ודבש, מאלטי מאוד.
פיניש: ארוך מאוד, מתקתק.
כללי: וויסקי מאוד עדין ומאוזן היטב, לא מורכב מדי, תמורה מצויינת למחיר.

Tomintoul 14טומינטול 14 שנה, 46% אלכוהול. כ- 320 ש"ח
ריח: פירותי, מתקתק ועדין. נגיעות לימון.
טעם: גוף בינוני. מאלטי מאוד, טעם מתקתק של וניל ודבש. טיפה פירותי. מליחות קלה מורגשת.
פיניש: בינוני, טיפה חריף ומאוד יבש.
כללי: הוויסקי הטוב ביותר לטעמי בסדרה, מורכב מאוד ומהנה.

Tomintoul 12 Portטומינטול 12 שנה פורט פיניש, 46% אלכוהול. כ- 310 ש"ח
ריח: עדין מאוד, פירותי.
טעם: גוף מלא. מתקתק ופירותי, מפתיע לטובה.
פיניש: ארוך, פירותי ויבש.
כללי: וויסקי טוב, הפיניש עושה לו ממש טוב – לאוהבי הוויסקי המתקתק / פירותי.

Tomintoul 12 Sherryטומינטול 12 שנה שרי פיניש, 46% אלכוהול. כ- 275 ש"ח
ריח: עדין מאוד אך קשה שלא להבחין בריח השרי המתקתק.
טעם: גוף בינוני. חרפרפות עדינה. טעם מודגש של פירות טרופיים, אוכמניות.
פיניש: בינוני, קצת יבש, מתקתק.
כללי: וויסקי שנותן תמורה נפלאה למחיר, לחובבי השרי.

Tomintoul Peaty Tangטומינטול פיטי טאנג, 40% אלכוהול. כ- 190 ש"ח
ריח: עשן כבולי נפלא. קצת של גומי. זכר לריחות פירותיים.
טעם: שילוב נחמד מאוד של מאלטיות עם עשן ופירות יבשים. עשיר ומורכב מאוד.
פיניש: ארוך מאוד, פירותי מאוד. העשן נעלם מהר.
כללי: וויסקי נפלא, מומלץ מאוד לחובבי העשן שמאסו בלהרגיש רק עשן בפה ומחפשים קצת מורכבות טעמים. מחיר מצויין.

Tomintoul 21טומינטול 21, 40% אלכוהול. כ- 515 ש"ח
ריח: מתוק מאוד, קצת ונילי מדי עבורי.
טעם: עשיר וקרמי, עם גוף מלא ומתוק מאוד. דבש ווניל, הרבה עץ (21 שנה…) ומאלט ומעט ספייסי.
פיניש: קצר, פירותי מאוד, פירות יבשים מורגשים מאוד.
כללי: וויסקי מבוגר שלטעמי שהה קצת יותר מדי בחבית. מצד אחד הוא מקבל מרקם קרמי וכבד שאני מאוד אוהב אבל מצד שני יותר מדי עץ.

Tomintoul 33טומינטול 33, 43% אלכוהול. כ- 1400 ש"ח
ריח: ספייסי במקצת, ריח מודגש של פירות יבשים. וניל ודבש.
טעם: גוף מלא, מרוכז מאוד. מרקם נחמד, מרוכז מאוד, קטיפתי. טעמים פירותיים חזקים ומרוכזים (תפוזים), וניל, דבש, קצת ספייסי.
פיניש: בינוני, רוב הטעמים נעלמים מהר מאוד ואז מורגש מאוד העץ בפיניש.
כללי: סה"כ מחיר נחמד לוויסקי בן 33, התמורה טובה. אהבתי שטעם העץ (שאני פחות אוהב) לא כ"כ מורגש בגלל הריכוז של הטעמים הפירותיים והמתקתקים ומופיע רק בפיניש.

סה"כ מזקקה נחמדה עם וויסקים טובים ובמחירים סבירים ביותר. אהבתי יותר את הגרסאות הצעירות, עד 14 שנה שלה. בגרסאות המבוגרות יותר המחירים אמנם טובים מאוד יחסית אבל הביצועים טובים פחות לטעמי.

glenfarclasהרבה זמן חיכיתי לרגע שבו אחד מיבואני הוויסקי יחליט לייבא וויסקים מאחת המזקקות המעניינות והמוערכות ביותר בתעשיית הוויסקי: גלנפרקלס (Glenfarclas).
פירוש השם הוא: Valley of green grassland, עמק העשב הירוק.

אז עכשיו זה קורה! חברת שקד הודיעה לאחרונה כי היא מצרפת את המזקקה למגוון המותגים המיובאים על ידה.

גלנפרקלס קיבלה את רשיון הזיקוק שלה עוד ב- 1836, כאשר הייתה בבעלותו של רוברט האיי. בשנת 1865 נפטר רוברט האיי והמזקקה נרכשת ע"י ג'ון גרנט (John Grant) ובנו תמורת סכום של 511.19£. עד היום היא מוחזקת על ידי צאצאיהם, בני הדור החמישי והשישי במזקקה, מה שהופך אותה לאחת המזקקות האחרונות בתעשיית הוויסקי שעוד מוחזקת בבעלות משפחתית ולא על ידי תאגיד גדול.

the grant family

המזקקה נמצאת בעמק גלנליווט שבלב איזור הספייסיד (Speyside), כן – זה שעל שמו נקראת המזקקה המוכרת… זו גם הסיבה שעד לפני שני עשורים המילה Glenlivet עוד הופיעה על תוויות הוויסקי, כמו על תוויות עוד וויסקים ממזקקות ששוכנות מהעמק.

את השעורה הפסיקו להלתית במזקקה בשנת 1975 ומאז הם קונים לתת לפי מאפיינים ספציפיים מאחד מספקי הלתת המצויים בסקוטלנד, כשלא כל השעורה היא סקוטית, משום שבשל הביקוש הגדול לשעורה במדינה יש מחסור תמידי בשעורה סקוטית.

במזקקה שלושה זוגות של דודי זיקוק שהם בין הגדולים כיום בתעשיית הוויסקי, המייצרים כ- 3,400,000 ליטרים של אלכוהול בשנה. הדודים מחוממים באש ישירה ולא בקיטור כפי שנהוג כיום ברוב המזקקות.

עוד נתון מעניין הוא, שבניגוד לרוב המזקקות שהעבירו את יישון החביות שלהן לאיזור גלזגו, בגלנפרקלס מתעקשים ליישן עד היום את כל הוויסקי, כ- 52,000 חביות, במזקקה עצמה ורק בשנה האחרונה בנו שם עוד 4 מחסני חביות חדשים.
רוב החביות במזקקה הן חביות שרי אולורוסו ושאר החביות הן חביות ששימשו לבורבון ועברו מחזור יישון אחד לפחות של וויסקי סקוטי.

במחסני המזקקה חביות רבות עם ותק יישון גבוה, מה שמאפשר לה להוציא מהדורות רבות בנות 30 שנה ומעלה וכן מגוון רחב של וויסקים מחביות בודדות (Single Casks) ומהדורות מיוחדות, וכל זאת תוך כדי שמירה על מחירים סבירים והוגנים.

לכבוד תחילת הייבוא של המזקקה לארץ, הגיע רוברט רנסום (Robert Ransom), אחראי השיווק והמכירות של המזקקה, לארץ וערך אירוע טעימות בחנות דרך היין.

20131204_171101_החשמונאים

המותגים שייובאו לארץ הם: 8 שנים, 10, 12, 15, 21 ו- 105 (מהדורת 10 שנים בחוזק חבית).
כל הוויסקים של המזקקה לא נצבעים בקרמל ולא מסוננים סינון קר (Chill-Filtering), עם זאת – הוויסקים מעל 15 שנה מבוקבקים בבקבוקים כהים, בשל הקושי לשמור על עקביות בצבע בערבוב וויסקים ישנים.

רשמי הטעימה:

glenfarclas-8-year-oldגלנפרקלס 8 שנים, 40% אלכוהול. שליש מהחביות הן חביות שרי, השאר חביות X-בורבון. 240 ש"ח
ריח: מאלטי עדין, פירותי ופרחוני עם זכר לדבש.
טעם: רך ועגול להפליא, לא צפוי לוויסקי בן 8. טעם שרי עדין עם מתיקות נחמדה. גוף קל.
פיניש: בינוני ויבש עם חרפרפות קלילה ועדינה.
כללי: וויסקי מאוד נחמד ותמורה מאוד טובה למחיר. עדין וכיף, לא מורכב יותר מדי.

glenfarclas-10-year-old

גלנפרקלס 10 שנים, 40% אלכוהול. 2/3 מהחביות הן חביות שרי. 290 ש"ח
ריח: מתוק, ממש דבש, מאלטי. הרבה זכר לשרי.
טעם: טיפה עשן מורגש, שילוב מאוזן וטוב בין מתקתקות לשרי ומאלטיות. טיפה זכר לקינמון ווניל. גוף בינוני.
פיניש: ארוך של עץ שרי. פירותי.
כללי: וויסקי מאוד נחמד לחובבי השרי. רך ועדין.

glenfarclas-12-year-oldגלנפרקלס 12 שנים, 43% אלכוהול. 2/3 מהחביות הן חביות שרי. הוויסקי הנמכר בעולם בקטגוריה שלו. 320 ש"ח
ריח: רך ומעודן. עשן עדין ביותר מורגש. נגיעות דבש ושרי.
טעם: שרי אולורוסו מורגש טוב. נגיעות דבש ומאלט בשילוב נחמד של עשן עדין. גוף בינוני.
פיניש: ארוך וטעים, מאופיין בעיקר ביובש ו"ספייסיות" של שרי. טעם גומי עדין מורגש.
כללי: אולי הוויסקי שמאפיין את המזקקה באופן הטוב ביותר. דוגמא מצויינת לוויסקי ספייסייד קלאסי. מומלץ! תמורה מדהימה למחיר.

glenfarclas-15-year-oldגלנפרקלס 15 שנים, 46% אלכוהול. 2/3 מהחביות הן חביות שרי.  440 ש"ח
ריח: עוצמתי ומורכב מאוד. שרי מורגש היטב בשילוב עדין של דבש ופירות יבשים.
טעם: מאוזן מאוד. גוף מלא. שוקולד, דבש, שילוב מצויין של שרי, עשן, מתיקות ועץ.
פיניש: ארוך ויבש. טעמי שוקולד נשארים לאורך זמן וכמובן שגם השרי מורגש.
כללי: הפייבוריט שלי בטעימה אם כי אני לא יכול להגיד שהוא נותן את התמורה הטובה ביותר למחיר. וויסקי מורכב ומאוזן היטב.

glenfarclas-21-year-oldגלנפרקלס 21 שנים, 43% אלכוהול. רק מחביות שרי שמולאו בפעם השנייה.  630 ש"ח
ריח: פרחוני ופירותי עם נגיעות לימון. שרי הרבה פחות מורגש מהביטויים הקודמים. עשן עדין.
טעם: גוף מלא מאוד, מתקתק. נגיעות עשן, לימון ושרי.
פיניש: ארוך ולא מרגיש כמו וויסקי בן 21 משום שהעץ לא בא כ"כ לידי ביטוי. שוקולדי.
כללי: אחד הטובים לדעתי בקטגוריית הגיל הזו בשל העובדה שהעץ (החבית) לא כל-כך מורגש וזה נותן יותר ביטוי למורכבות של הוויסקי. עדין ורך. וויסקי טוב.

glenfarclas-105גלנפרקלס 105 10 שנים, 60% אלכוהול. אותו ערבוב של ה- 10 שנים, רק בחוזק חבית.  440 ש"ח
ריח: שרי חזק. שוקולד וקפה. עץ מורגש.
טעם: גוף מלא. טעמי וניל ועץ מורגשים היטב בשילוב עם שרי וטעמי אגוזים.
פיניש: שוקולדי מאוד. ממש כאילו נגסתי בקוביית שוקולד רכה וקרמית. עשן עדין בשילוב אגוזים.
כללי: וויסקי מורכב וטוב. מתפתח בפה ונהיה מעניין מרגע לרגע.

לסיום הפתיע אותנו רוברט בשלוש מהדורות שלא ייובאו כרגע לארץ, אבל עדיין נעים מאוד להכיר…

glenfarclas-heritageגלנפרקלס Heritage (הריטייג'), 40% אלכוהול.
ריח: רך ועדין, נגיעות וניל, מתקתק.
טעם: מתוק ונחמד. טעמי וניל ודבש. גוף קל.
פיניש: קצר מאוד, כמעט בלתי מורגש. קצת מאכזב…
כללי: השרי כאן לא בא לידי ביטוי, בניגוד לשאר הוויסקים שטעמנו מהמזקקה. וויסקי קליל ונגיש, תמורה טובה למחיר (יכול להיות שיגיע לארץ בכמות מצומצמת, אמור לעלות כ- 200 ש"ח)

glenfarclas-25-year-oldגלנפרקלס 25 שנים, 43% אלכוהול.
ריח: קצת טאנינים של עץ מורגשים, שרי בשילוב לא מבוטל של עשן, קפה ודבש. מורכב מאוד.
טעם: גוף מלא. שרי ועץ עדין מורגשים בשילוב עדין של עשן.
פיניש: ארוך ויבש מאוד. שוקולד ועץ.
כללי: וויסקי מורכב ועשיר בטעמים. בגיל הזה כבר מרגישים די הרבה עץ ואני לא כ"כ אוהב את זה.

glenfarclas-40-year-oldגלנפרקלס 40 שנים, 46% אלכוהול. מהדורת 2010.
ריח: מורכב. טעמי עץ ושוקולד ניכרים.
טעם: גוף מלא וקרמי. וויסקי סמיך מאוד שהעץ ניכר בו. טעמים חזקים של שוקולד וקפה בשילוב עדין של פירות הדר.
פיניש: בינוני, שוקולד מריר מורגש.
כללי: לא כל יום יוצא לטעום וויסקי בן 40 שנה. אחד הוויסקים המבוגרים הטובים שטעמתי, מורכב וסמיך. אין תלונות…

סה"כ יש למה לצפות… וויסקים טובים, במיוחד לחובבי השרי, והכי חשוב – מחירים נוחים!

יצירה של מחשבה, שלמות ואהבה. אהבה לוויסקי….

 זהו אינו סינגל מאלט, אלא בלנדד מאלט חי ונושם, אשר משתנה מיום ליום.

saintsbury_cellar-bookהמקור לרעיון לקוח מספר ישן בשם "Notes on a Cellar Book" שכתב פרופ' ג'ורג' סיינטסבורי, אשר פורסם בשנת 1920 ובו הוא כותב על הדרך הנהדרת שהייתה נהוגה בידי אנשי צפון טוויד לשתיית הוויסקי שלהם מחבית קטנה, שאותה מילאו בוויסקי טוב וראוי לשתייה. כשהחבית הייתה מגיעה למחציתה, פחות או יותר, היו ממלאים בה וויסקי אחר, טוב וראוי לשתייה כמובן.

בכך הם מקיימים את מה שנקרא בעולם השרי "חבית סולרה". גם בעולם הוויסקי כבר מכירים את המושג בזכות מזקקת גלנפידיך, ששיטה דומה מיושמת בייצור הוויסקי בן 15 שנה שלהם.
התוצאה היא וויסקי, טוב וראוי לשתייה כמובן, מעניין וייחודי רק לחבית אחת.
וויסקי שבכל רגע משתנה משום שהוא שוכב בחבית עץ אלון חיה ונושמת, ומשום שבכל פעם שהיא מגיעה למחציתה, היא מתמלאת בוויסקי אחר,
שמצד אחד – ממשיך את הוויסקי הקודם ומתערבב איתו
ומצד שני – לוקח את הבלנד הזה שבחבית לכיוון שלו: מעושן או פירותי, עדין טעמים או משמעותי.

living-cask-mway

בסיטונאות בנימינה החליטו לקחת את הרעיון, שנהוג כיום בכמה וכמה חנויות וויסקי ומשקאות ברחבי העולם, וליצור חבית חיה בגודל 15 ליטר שניתן יהיה לרכוש ממנה בקבוקים של 250 מ"ל, שימולאו ברגע הרכישה בחנות.

בכל פעם שתגיע החבית למחצית, יימלאו בה וויסקי חדש מבין המבחר העצום הקיים בחנות, וויסקי שייקח את הבלנד שבתוכה לכיוון חדש, בכל פעם כיוון אחר.
בכדי שלא ייווצר מצב שהוויסקי יירד מ- 40%, ימולא בה מדי פעם גם וויסקי סינגל מאלט בחוזק חבית.
מכיוון שהוויסקי עדיין בחבית, הוא ממשיך להשתנות משנייה לשנייה, מה שגורם לכך שאף בקבוק לא יהיה זהה לקודמיו ויעניק חווית שתייה שונה ומעניינת.

החבית תוצב בחנות סיטונאות בנימינה שבקניון אם-הדרך ותחכה למתעניינים.

ימולאו בה רק סינגל-מאלטים, מה שייצור בתוכה בלנדד מאלט.

כל מילוי וויסקי בחבית (כאשר היא תגיע למחציתה), יקפיץ באחד את מס. האצווה הנוכחי של החבית ועל הבקבוקים יירשמו בעת המילוי מס האצווה, תאריך המילוי ואחוז האלכוהול שנמדד בעת המילוי האחרון.

בהמשך לא יינתן מידע על איזה וויסקים מולאו בחבית, אך את האצווה הראשונה מילאו בוויסקי ממזקקת בונהאבן, בחוזק חבית (58%), כך שלפחות באצווה הראשונה הוויסקי בחבית יהיה סינגל מאלט.

לחיים!

בירה חדשה נולדה לה בימים האחרונים: הדיקטטור.

בירה הדיקטטור

הבירה הראשונה מבית הדיקטטור היא מסוג פייל אייל (Pale Ale), מיוצרת במבשלת העם עפ"י מתכון מקורי ומשווקת ע"י סיטונאות בנימינה.

בירה הדיקטטורלאחר בישול שארך כשלוש שעות, תסיסה של כשבוע במיכלי הנירוסטה שבמבשלה ועוד כשלושה שבועות בבקבוקים, הודבקו התוויות וכל בקבוק קיבל מספור ידני של האצווה.

היצרנים מבטיחים סגנונות בירה נוספים בקרוב ומהדורות מיוחדות מעת לעת ובינתיים – הבקבוקים נחטפים מהמדפים והאצווה הראשונה עומדת להיגמר.

רשמי טעימה (אצווה מס. 1):

הבירה בעלת צבע צהוב כהה, צלולה ובעלת ראש קצף יציב ויפה שנשאר זמן מה.
ארומה כשותית של פירות הדר ואננס.
בטעם מורגשים כשותיות עדינה ומתיקות מאלטית קלה ועדינה בשילוב טעמים לימוניים קלילים. הגיזוז עדין.
הסיומת בינונית ויבשה, טעמי כשות ומאלט עדינים מורגשים בגרון ונשארים לזמן מה.

סה"כ בירה מאוד מאוזנת וקלה לשתייה.
עדינה מאוד ומותאמת לחיך הישראלי הממוצע.

 

ניתן להשיג החל מהיום בחנויות סיטונאות בנימינה בבנימינה ובקניון אם-הדרך, בסניפי ביר מרקט, בחנות Beer & Beyond ובקרוב במקומות נוספים.
דף הפייסבוק: facebook.com/DictatorBeer

תמונות: יותם ברא"ס.